ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה א
כָּל הַבָּתִּים. וְדַוְקָא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּבְבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם כְּתִיב (ויקרא יד):
חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. אִם קָנוּ בַיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דְּהָכִי מַשְׁמַע, אֲחֻזַּתְכֶם מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים, וְאֵין אֲחֻזַּת הַנָּכְרִים מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אֲחֻזָּתָם מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים, כָּךְ בִּגְדֵיהֶם וְגוּפָם אֵין מִטַּמְּאִים בַּנְּגָעִים:
יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. וְהַיָּמִים שֶׁהָיָה בָהֶם הַנֶּגַע כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ בְיַד נָכְרִים, אֵינָם עוֹלִים לָהֶן מִן הַחֶשְׁבּוֹן:
בַּיִת עָגֹל. שֶׁאֵין בּוֹ זָוִיּוֹת:
טְרִיגוֹן. שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ זָוִיּוֹת. שָׁלֹשׁ בִּלְשׁוֹן רוֹמִי טר"י. וְהוּא הַדִּין בַּיִת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁתֵּי זָוִיּוֹת אוֹ חָמֵשׁ:
אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. דְּגַבֵּי נְגָעִים כְּתִיב קִירֹת קִירֹת שְׁתֵּי פְעָמִים, וּמִעוּט קִירוֹת שְׁנַיִם, הֲרֵי אַרְבָּעָה:
וּבְאַסְקַרְיָא. הוּא תֹּרֶן הַסְּפִינָה. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁגּוֹרְסִים אַכְסַדְיָא, וְהֵן קוֹרוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִים בְּיַחַד וּמוֹלִיכִין אוֹתָן בַּנְּהָרוֹת וּבַיָּם. וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא קְרוּיִין רַפְסוֹדוֹת:
אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. דִּכְתִיב בְּבֵית אֶרֶץ, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַבַּיִת מְחֻבָּר בָּאָרֶץ:
עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת. כְּמוֹ אוֹ עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת. שֶׁהָיָה הַבַּיִת בָּנוּי עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת:
אֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. שֶׁהָעַמּוּדִים מְחֻבָּרִים בָּאָרֶץ וְהֵן נֶחְשָׁבִים אַרְבַּע זָוִיּוֹת לַבַּיִת וְהַגַּג עֲלֵיהֶן, מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָתוּחַ מִכָּל צְדָדָיו: