ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ח
הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב. שֶׁל צֶמֶר, שֶׁנִּכָּר בֵּין שְׁתִי לְעֵרֶב, שֶׁהַשְּׁתִי דַּק וְהָעֵרֶב עָב מְאֹד:
הַשְּׁתִי מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. דִּכְתִיב בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, מַה בֶּגֶד שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, אַף שְׁתִי וָעֵרֶב מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, אוֹ בִשְׁתִי, הִפְסִיק הָעִנְיָן:
מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. בְּמַיִם רוֹתְחִים. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁגּוֹרְסִים מִשֶּׁיִּשָּׁלֶה, כְּלוֹמַר מִשֶּׁיִּהְיוּ שׁוֹלִין וּמְסִירִים אוֹתוֹ מִן הַיּוֹרָה שֶׁשּׁוֹלְקִים אוֹתָן בָּהּ לְלַבְּנָן:
הָאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן. אֲגֻדּוֹת מַטְוֶה שֶׁל פִּשְׁתָּן. וּלְפִי שֶׁבַּפִּשְׁתָּן אֵין נִכָּר בֵּין שְׁתִי לָעֵרֶב כְּמוֹ בַצֶּמֶר, מִשּׁוּם הָכִי לֹא מְפַלֵּיג בְּהוּ בֵּין שְׁתִי לְעֵרֶב:
מִשֶּׁיִּתְלַבֵּנוּ. שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתָן בַּתַּנּוּר שֶׁיִּתְחַמְּמוּ בְהֶבֶל הַתַּנּוּר וְיִתְלַבְּנוּ שָׁם:
פְּקַעַת. עֵץ שֶׁהַנָּשִׁים מְסַבְּבוֹת הַמַּטְוֶה מִן הַכּוּשׁ לְתוֹכוֹ:
כְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. שֶׁיְּהֵא בָהּ שִׁעוּר לַעֲשׂוֹת כָּל הַבֶּגֶד שֶׁל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִמֶּנָּה, גַּם הַשְּׁתִי גַּם הָעֵרֶב, כִּדְקָתָנֵי וַאֲפִלּוּ כֻלָּהּ שְׁתִי וַאֲפִלּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב:
הָיְתָה פְסִיקוֹת. שֶׁהָיוּ הַחוּטִים שֶׁבַּפְּקַעַת מֻפְסָקִין, לֹא הָוֵי חִבּוּר. אֲבָל אִם הָיוּ קְשׁוּרִים הָוֵי חִבּוּר:
אֲפִלּוּ פְסִיקָה אַחַת. שֶׁאֵין בְּכָל הַפְּקַעַת אֶלָּא פְסִיקָה אַחַת וּקְשָׁרָהּ, לֹא הָוֵי חִבּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: