ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ז
קַיְטָא. מַלְבּוּשׁ שֶׁרְגִילִים לִלְבֹּשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה. תַּרְגּוּם קַיִץ, קַיְטָא. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לָשׁוֹן רוֹמִ"י שֶׁקּוֹרִים לְמַלְבּוּשׁ שֶׁל אִשָּׁה קוטיי"א:
שֶׁיֶּשׁ לָהּ פִּסְפָּסִין. מְנֻמֶּרֶת בִּצְבָעִים הַרְבֵּה, לָבָן וְיָרֹק וְשָׁחֹר וְדוֹמֵיהֶן. פִּסְפָּסִין לְשׁוֹן פַּס יָד, שֶׁפִּסַּת יָד מִבֶּגֶד לָבָן וּפִסַּת יָד מִבֶּגֶד שֶׁל צֶבַע:
וּלְבָנִים פּוֹשִׂים מִזֶּה לָזֶה. מִלָּבָן לְלָבָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצָּבוּעַ מַפְסִיק, חָשׁוּב פִּשְׂיוֹן. דְּפִשְׂיוֹן רָחוֹק מְטַמֵּא בְכַגְּרִיס:
וַהֲרֵי הוּא פִסְפָּס יְחִידִי. כְּלוֹמַר, אִם לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא פִסְפָּס אֶחָד לָבָן, וְכָל שְׁאָר הַפִּסְפָּסִין צְבוּעִין, מִי בָעֵי הֶסְגֵּר, אוֹ לֹא, מִשּׁוּם דְּאֵין לוֹ לְהֵיכָן יִפְשֶׂה:
אָמַר לָהֶן לֹא שָׁמַעְתִּי. כְּלוֹמַר, קִבַּלְתִּי מֵרַבּוֹתַי דְּטָעוּן הֶסְגֵּר, וְלֹא פֵרְשׁוּ לִי הַטַּעַם לָמָּה:
אֲלַמֵּד בּוֹ. כְּלוֹמַר, תַּרְשֵׁנִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ טַעַם לַדָּבָר:
אִם לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים הֵן. שֶׁלֹּא תִסְתֹּר מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי:
שֶׁמָּא יַעֲמֹד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִפְשֶׂה יָכוֹל לָבֹא לִידֵי טֻמְאָה, אִם יַעֲמֹד בְּעֵינָיו שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת:
הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ. כְּשֶׁפּוֹשֶׂה סָמוּךְ לָאוֹם:
הָרָחוֹק. שֶׁהָאוֹם בְּרֹאשׁ אֶחָד שֶׁל בֶּגֶד וְהַפִּשְׂיוֹן בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי:
הַחוֹזֵר. כְּגוֹן שֶׁכָּהָה בַשֵּׁנִי דְּקוֹרְעוֹ וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע, וּכְתִיב וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד וְשָׂרַף וְגוֹ'. וְזֶהוּ הַחוֹזֵר, וְשִׁעוּרוֹ בְכַגְּרִיס: