ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה י
הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת. שְׁתֵּיהֶן בָּרֹאשׁ, אֶלָּא שֶׁמִּשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד וְלַאֲחוֹרָיו קָרוּי קָרַחַת, מִשִּׁפּוּעַ קָדְקֹד כְּלַפֵּי פָנָיו קָרוּי גַּבַּחַת, כְּדִתְנַן בְּסָמוּךְ. וְאֵינָם כַּנְּתָקִים, שֶׁהַנֶּתֶק חוֹזֵר וּמְגַדֵּל שֵׂעָר, וְהַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵינָן חוֹזְרִין וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר:
מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. דִּכְתִיב (ויקרא יג) כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר, מָה עוֹר בָּשָׂר בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, אַף כָּאן בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת:
וּבְמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן. דִּכְתִיב (שם) צָרַעַת פֹּרַחַת הִיא בְּקָרַחְתּוֹ. צָרַעַת, מְלַמֵּד שֶׁמִּטַּמְּאָה בְמִחְיָה. פּוֹרַחַת, מְלַמֵּד שֶׁמִּטַּמְּאָה בְּפִשְׂיוֹן. הִיא, מְלַמֵּד שֶׁאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בְּשֵׂעָר לָבָן:
נֶשֶׁם. סַם שֶׁהָאוֹכְלוֹ אֵינוֹ מְגַדֵּל שֵׂעָר, וְהַסָּךְ בּוֹ אֵינוֹ מְגַדֵּל שֵׂעָר:
מַכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר. כְּגוֹן מַכָּה גְדוֹלָה שֶׁהַבָּשָׂר נַעֲשֶׂה צַלֶּקֶת:
פִּקָּה שֶׁל צַוָּאר. הִיא חֻלְיָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל צַוָּאר:
וְאֵין פּוֹשׂוֹת מִזּוֹ לָזוֹ. מִקָּרַחַת לְגַבַּחַת וּמִגַּבַּחַת לְקָרַחַת:
אִם יֵשׁ שֵׂעָר. מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן בֵּין קָרַחַת לְגַבַּחַת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: