ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ט
וְנִתַּק כָּל רֹאשׁוֹ. שֶׁפָּרַח הַנֶּתֶק בְּכָל הָרֹאשׁ. בֵּין שֶׁהֻחְלַט בְּשֵׂעָר צָהֹב בֵּין שֶׁהֻחְלַט בְּפִשְׂיוֹן:
טָהוֹר. דִּבְכֻלְּהוּ פְּרִיחָה מְטַהֶרֶת. וּמִנַּיִן שֶׁהַפְּרִיחָה מְטַהֶרֶת בָּרֹאשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא. בַּזָּקָן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַזָּקָן. וְהַבָּא כֻלּוֹ נֶתֶק בַּתְּחִלָּה אֵינוֹ טָהוֹר, כְּשֵׁם שֶׁהַבָּא כֻלּוֹ לָבָן בַּתְּחִלָּה אֵינוֹ טָהוֹר בְּבַהֶרֶת:
אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. אִם הָיָה בָרֹאשׁ נֶתֶק כַּגְּרִיס וְאַחַר כָּךְ נִתַּק כָּל הָרֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתַּק הַזָּקָן, טָהוֹר. וְכֵן כְּשֶׁפָּרַח בַּזָּקָן וְלֹא פָרַח בָּרֹאשׁ, טָהוֹר, דְּאֵין מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה:
וְדִין הוּא. שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבִין:
שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן. שֶׁשְּׂעַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן דְּאֵין מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת, מַפְסִיקִין בֵּין עוֹר הַפָּנִים לִשְׁאָר הַגּוּף. וְעוֹר הַפָּנִים וּשְׁאָר הַגּוּף מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה, דְּכָל שֶׁרָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת מְעַכֵּב פְּרִיחַת הַבַּהֶרֶת:
אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. בַּמָּקוֹם שֶׁהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן מִתְחַבְּרִים זֶה עִם זֶה, אִם נוֹלַד חֲצִי גְרִיס בָּזֶה וַחֲצִי גְרִיס בָּזֶה, אֵין מִצְטָרְפִין:
וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. דְּאִם יֵשׁ נֶתֶק כַּגְּרִיס בָּרֹאשׁ סָמוּךְ לַזָּקָן, וּלְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן אוֹ לְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי אוֹ לְאַחַר הַפְּטוּר פָּשָׂה בַזָּקָן, לָא חֲשִׁיב פִּשְׂיוֹן:
מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי. הָעֶלְיוֹן. מוֹתֵחַ חוּט מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, כָּל שֶׁמִּן הַחוּט וּלְמַעְלָה זֶהוּ הָרֹאשׁ, וְכָל שֶׁמִּן הַחוּט וּלְמַטָּה זֶה הַזָּקָן:
פִּקָּה שֶׁל גַּרְגָּרֶת. רֹאשׁ הַשִּׁפּוּי כּוֹבַע, וְהַבָּשָׂר הַמַּקִּיף בְּשִׁפּוּי כּוֹבַע מִחוּץ, קָרוּי פִּקָּה: