ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ב
מְכֻנָּס. שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד:
מְפֻזָּר. אַחַת בְּמִזְרַח הַנֶּגַע וְאַחַת בְּמַעֲרָבוֹ:
מְבֻצָּר. שֶׁהַשֵּׂעָר בְּאֶמְצַע הַנֶּתֶק, כְּמִבְצָר שֶׁהוּא בְאֶמְצַע הָעִיר:
הָפוּךְ. שֶׁנֶּהְפַּךְ הַשֵּׂעָר לְצָהֹב מֵחֲמַת הַנֶּתֶק, כְּגוֹן שֶׁהַנֶּתֶק קָדַם לַשֵּׂעָר [צָהֹב]:
שֶׁאֵינוֹ הָפוּךְ. שֶׁקָּדַם שֵׂעָר צָהֹב לַנֶּתֶק:
שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ. שֶׁאִם יֵשׁ בַּנֶּגַע שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת, אֲפִלּוּ מָלֵא שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת אֵינָן מַצִּילוֹת (על השתי) שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ. אֲבָל שֵׂעָר צָהֹב, אִם יֵשׁ עִמּוֹ [שְׁתֵּי] שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת אֵינוֹ מְטַמֵּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: