ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
הַנְּתָקִים. נְגָעִים שֶׁבָּרֹאשׁ אוֹ בַזָּקָן, קְרוּיִין נְתָקִים, עַל שֵׁם שֶׁהַשֵּׂעָר נִתָּק וְנוֹפֵל וְנוֹשֵׁר מֵחֲמַת הַנֶּגַע. וְהַנְּתָקִים אֵין מִטַּמְּאִין בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת כְּנֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם בָּשָׂר, אֶלָּא מִטַּמְּאִים בְּכָל מַרְאוֹת:
בְּשֵׂעָר צָהֹב. דּוֹמֶה לְתַבְנִית זָהָב:
דַּק לָקוּי קָצָר. מַה שֶּׁאָמְרָה תוֹרָה וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דַּק, מַשְׁמָעוּתוֹ לָקוּי קָצָר:
אֲפִלּוּ אָרֹךְ. שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת דַּק אֶלָּא רָקִיק:
מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים. מִלְּשׁוֹן בְּנֵי אָדָם אַתָּה לָמֵד. כְּשֶׁאוֹמְרִים קָנֶה זֶה דַּק, מַה מַּשְׁמָעוֹ, בֵּין לָקוּי קָצָר בֵּין לָקוּי אָרֹךְ. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי, וְלֹא לָקוּי אָרֹךְ, בִּתְמִיהָה, כְּלוֹמַר שֶׁמָּא לָקוּי קָצָר וְלֹא לָקוּי אָרֹךְ:
נִלְמַד מִן הַשֵּׂעָר. דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל הַשֵּׂעָר שֶׁהוּא דַק, עַל הַלָּקוּי קָצָר אוֹמְרִים, וְלֹא עַל הַלָּקוּי הָאָרֹךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: