ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
אַחַת טְמֵאָה. מֻחְלֶטֶת:
וְאַחַת טְהוֹרָה. לְאַחַר הַפְּטוּר. שֶׁעָמַד בְּעֵינָיו בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי:
וּפָרְחָה מִזּוֹ לָזוֹ. בֵּין מִטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה בֵּין מִטְּמֵאָה לַטְּהוֹרָה:
וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ טָהוֹר. מִשּׁוּם דִּטְהוֹרָה נַעֲשֵׂית טְמֵאָה כְּשֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה לַטְּמֵאָה, דַּהֲרֵי פָשְׂתָה, וְכִי פָרַח אַחַר כָּךְ בְּכֻלּוֹ, הָוֵי פוֹרֵחַ מִן (הטמאה לטהור) [הַטָּמֵא, וְטָהוֹר]:
בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. חֲצִי גְרִיס בַּהֶרֶת. וּבִשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה חֲצִי גְרִיס, וּכְשֶׁסּוֹגֵר פִּיו נִרְאֵית כַּגְּרִיס בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּבִשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו, כְּשֶׁמְּדַבְּקָן נִרְאֵית כַּגְּרִיס שָׁלֵם:
אֲבָל לֹא בַבֹּהַק. מַרְאֵה לַבְנוּנִית לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת, וּמְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה:
חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים. שֶׁנִּתְגַּלּוּ מִן הַנֶּגַע וְנַעֲשָׂה בֹהַק:
טָהוֹר. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הַגּוּף. דְּאַף עַל גַּב דְּבֹהַק מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה בַתְּחִלָּה, אֵינוֹ מְעַכֵּב בַּסּוֹף. וְאַגַּב סֵיפָא דְּבָעֵי לְמִתְנֵי רָאשֵׁי אֵבָרִים, תָּנָא הָכָא רָאשֵׁי אֵבָרִים. וּבַסֵּיפָא נָקַט רָאשֵׁי אֵבָרִים, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲפִלּוּ בְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ פָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה וְנַעֲשׂוּ בֹהַק מְטַמֵּא רַבִּי מֵאִיר, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר הַגּוּף. וְהַךְ רֵישָׁא דְּחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים כְּמִין בֹּהַק טָהוֹר, כְּרַבָּנָן אָתְיָא וְלֹא כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַבָּנָן דִּמְטַהֲרֵי, לָאו דַּוְקָא פָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, דַּאֲפִלּוּ טוּבָא נַמִּי טָהוֹר, דְּבֹהַק בַּסּוֹף אֵינוֹ מְעַכֵּב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: