ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת. כְּגוֹן עוֹר בָּשָׂר:
מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. אִם נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כָל שֶׁהוּא שֶׁלֹּא פָרְחָה בוֹ, מְעַכֵּב אֶת טָהֳרָתוֹ:
וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת. כְּגוֹן רֹאשׁ וְזָקָן וְכָל הָנֵי דַחֲשִׁיב בַּהֲדַיְהוּ:
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַפְּרִיחָה. דְּאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָרַח הַנֶּגַע עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן דְּפָרַח בִּשְׁאָר הַגּוּף, טָהוֹר. וְרָאשֵׁי אֵבָרִים לֹא קָא חֲשִׁיב, דְּהַנְהוּ מְעַכְּבִין אֶת הַפְּרִיחָה, דִּרְאוּיִין לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת נִינְהוּ, שֶׁהֲרֵי הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה בָּהֶן:
וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת טְהוֹרִים. אַף עַל גַּב דְּעַכְשָׁיו שֶׁנִּקְרְחוּ הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן רְאוּיִים לִטַּמֵּא בְּנֶגַע הַבַּהֶרֶת, וְכֵן שְׁחִין וּמִכְוָה וְקֶדַח הַמּוֹרְדִים שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הֲרֵי הֵן כְּעוֹר בָּשָׂר, כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת הַפְּרִיחָה לֹא הָיוּ רְאוּיִין, לֹא מְעַכְּבִים וְטָהוֹר:
אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה מְקוֹם הַמִּחְיָה בַּהֶרֶת טָמֵא. דִּפְרִיחָה קַמַּיְתָא לָאו פְּרִיחָה הִיא, כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּיֵּר מֵעוֹר הַבָּשָׂר חֲצִי עֲדָשָׁה סָמוּךְ לָרֹאשׁ, וּפְרִיחָה דְהַשְׁתָּא שֶׁנִּתְכַּסֵּית הַמִּחְיָה שֶׁל חֲצִי עֲדָשָׁה נַמִּי לָא חֲשִׁיבָא פְרִיחָה, כֵּיוָן דִּכְבָר נִקְרְחוּ וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וַהֲרֵי הֵן כְּעוֹר בָּשָׂר, וְלֹא מַהֲנֵי עַד דְּפָרַח נַמִּי עֲלַיְהוּ: