ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
וְנִקְצְצָה טְהוֹרָה. דִּכְתִיב (ויקרא יג) כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא, וְלֹא יָמִים שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצְצָה:
קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן. בַּתּוֹסֶפְתָּא מוּכָח דְּהֵיכָא דְקָצַץ כָּל הַבַּהֶרֶת וְקָצַץ מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ עִמָּהּ, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּאֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית, דִּקְנָסוּהוּ רַבָּנָן מֵאַחַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ. וְהֵיכָא דִקְצָצָהּ וְשִׁיֵּר מִמֶּנָּה כָל שֶׁהוּא, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּיֵשׁ לוֹ טָהֳרָה בִּפְרִיחָה, כֵּיוָן דְּשִׁיֵּר מִמֶּנָּה לֹא קְנָסוּהוּ כֻלֵּי הַאי. כִּי פְלִיגֵי, כְּשֶׁקְּצָצָהּ מְצֻמְצֶמֶת הַבַּהֶרֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. הָכָא לֹא גָרְסִינַן בְּמִלְּתַיְהוּ דַחֲכָמִים אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס, דְּדַוְקָא גַבֵּי תוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה דְרֵישָׁא וְנִשְׁאֲרָה הַבַּהֶרֶת, הָתָם שַׁיָּךְ לְמִתְנֵי עַד שֶׁתִּתְמַעֵט מִכַּגְּרִיס, אֲבָל הָכָא הֲרֵי נִקְצְצָה כָל הַבַּהֶרֶת:
וְאִם הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה יִמֹּל. לָאו בְּמִילָה בִזְמַנָּהּ אַיְרֵי, דְּהָא מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, הַשְׁתָּא שַׁבָּת דְּאִסּוּר סְקִילָה דָּחְיָא, צָרַעַת דְּאִסּוּר לָאו גְּרֵידָא לֹא כָל שֶׁכֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִילָה שֶׁלֹּא בִזְמַנָּהּ שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַצָּרַעַת, דְּאָתֵי עֲשֵׂה דְמִילָה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה דְצָרַעַת, דְּהָכִי קַיְמָא לָן בְּכָל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם, מוּטָב. וְאִם לָאו, יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה: