ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה. כְּגוֹן שֵׂעָר לָבָן בְּעוֹר בָּשָׂר, וְשֵׂעָר צָהֹב בִּנְתָקִים:
וְהַכּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה. דְּמִשֶּׁנִּכְוֵית אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה:
עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דְּהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר הִשָּׁמֶר, פֶּן, וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
וּלְטָהֳרָה. כְּלוֹמַר וּלְעִנְיַן טָהֳרָה מַה דִּינוֹ:
עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל כֹּהֵן. אִם תְּלָשָׁן, טָהוֹר. וְאִם תְּלָשָׁן לְאַחַר חִלּוּטוֹ, טָמֵא:
הוֹלְכִים לְגַדְוָד גָּרְסִינַן, וְהוּא שֵׁם מָקוֹם:
בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ מַהוּ. אִם תָּלַשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ שֶׁל הֶסְגֵּר רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל הֶסְגֵּר שֵׁנִי, מַהוּ:
הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. בַּתּוֹסֶפְתָּא מַיְתֵי דְּכָךְ הָיְתָה רְאָיָתוֹ, מִפְּנֵי מָה עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל כֹּהֵן, טָהוֹר, לֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָאָה הַכֹּהֵן סִימָנֵי הַטֻּמְאָה שֶׁבּוֹ, הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי הַטֻּמְאָה תוֹךְ הֶסְגֵּר נַמִּי דִין הוּא שֶׁיְּהֵא טָהוֹר, שֶׁלֹּא רָאָה הַכֹּהֵן סִימָנֵי טֻמְאָה שֶׁבּוֹ. הִלְכָּךְ, אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן, כְּלוֹמַר אֶחָד אוֹתוֹ הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וּמִהֵר לִתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכֹּהֵן טָמֵא אַתָּה, וְאֶחָד אוֹתוֹ שֶׁתְּלָשָׁן תּוֹךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ, בֵּין זֶה וּבֵין זֶה טְהוֹרִין. וְכֵן הֲלָכָה:
מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתוֹ. שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁתָּלַשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה לְאַחַר חִלּוּטוֹ:
כְּשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. דְּכֵיוָן דְּנִתְרַפָּא מִן הַשְּׁנִיָּה, אִגַּלַּאי מִלְּתָא דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ, וְאִי נַמִּי הֲוָת קַיְמָא קַמַּיְתָא הֲוָה מִתַּסֵּי מִנַּהּ כְּמוֹ מִזּוֹ:
עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. נֶגַע הָאַחֲרוֹן, דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִידִי. דְּהָא אִי הֲוָה בֵיהּ נַמִּי קַמָּא, הַשְׁתָּא מִיהָא הָוֵי טָהוֹר:
אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס. דַּאֲפִלּוּ לֹא נִתְלַשׁ הַשֵּׂעָר וְלֹא נִכְוֵית הַמִּחְיָה, הָיָה נִטְהָר, מִכֵּיוָן דְּנִתְמַעֲטָה הַבַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס. וּמִיהוּ עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ לֹא קָאֵי אֶלָּא אַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, אֲבָל כּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה אֵינוֹ נִטְהָר בִּפְרִיחָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה הַמִּחְיָה קַיֶּמֶת לֹא הָיָה טָהוֹר בִּפְרִיחָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: