ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת. בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים, שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ:
תּוֹךְ הָעַיִן תּוֹךְ הָאֹזֶן. שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָן חֲשׁוּבִים כְּעוֹר בָּשָׂר, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (שם יג) וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ:
הַקְּמָטִין. שֶׁבִּשְׁאָר הַגּוּף:
וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר. תָּנָא סֵיפָא, לְגַלּוֹיֵי דִּקְמָטִין דְּרֵישָׁא קְמָטִין שֶׁל שְׁאָר הַגּוּף הֵן. דְּלֹא תֵימָא קְמָטִין דְּצַוָּאר דַּוְקָא דְּלֹא מִתְחֲזֵי כְאַחֲרִינֵי:
תַּחַת הַדַּד. כְּשֶׁנִּרְאֵית כְּמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, מַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵינוֹ מִטַּמֵּא:
וּבֵית הַשֶּׁחִי. כְּשֶׁנִּרְאֶה כְמוֹסֵק זֵיתִים:
כַּף הָרֶגֶל. מַה שֶּׁתַּחַת [הַקַּעֲרוּרִית] שֶׁל הָרֶגֶל. דְּכָל אֵלּוּ אֵינָן עוֹר בָּשָׂר הַנִּרְאֶה:
וְהַצִּפֹּרֶן. לָא חֲשִׁיבָא עוֹר בָּשָׂר:
הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן. אֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת, דִּכְתִיב (שם) נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא, אֵין לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן טֻמְאָה אֶלָּא טֻמְאַת נְתָקִין בִּלְבַד:
הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין. שֶׁלֹּא נִתְרַפְּאוּ יָפֶה וְלֹא נִקְרַם הָעוֹר שֶׁלָּהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם:
אֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם נֶגַע. דְּבִשְׁחִין כְּתִיב (שם) שְׁחִין וְנִרְפָּא, וּבְמִכְוָה נַמִּי כְתִיב (שם) וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה:
קֶדַח. הוּא שְׁחִין שֶׁבָּא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר, כְּגוֹן מֵחֲמַת מַכַּת אֶבֶן אוֹ עֵץ אוֹ גֶפֶת אוֹ סִיד, וּמִכְוָה נַמִּי שֶׁלֹּא בָאָה מֵחֲמַת הָאֵשׁ עַצְמוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת תּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ, כְּגוֹן רֶמֶץ חַם וְגִפְסִית חַם, כָּל אֵלּוּ קְרוּיִין קֶדַח. לְשׁוֹן כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים. וְקֶדַח הַמּוֹרֵד נַמִּי שֶׁלֹּא נִתְרַפָּא וְלֹא הֶעֱלָה קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִשּׁוּם נֶגַע:
הַמּוֹרְדִים. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְרַפְּאוּ שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ קְרוּם, קְרוּיִין מוֹרְדִים, כְּלוֹמַר שֶׁעֲדַיִן עוֹמְדִים בְּמִרְדָּם. וְאִית דְּגָרְסֵי מוֹרְרִים בִּשְׁנֵי רֵישִׁי"ן, לְשׁוֹן רָר בְּשָׂרוֹ (שם טו):
וְאֵין מִצְטָרְפִים בַּנְּגָעִים. אִם הָיָה חֲצִי גְרִיס נֶגַע בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וַחֲצִי גְרִיס בְּאֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, אֵין מִצְטָרְפִים לְכַגְּרִיס:
וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. דְּכֵיוָן דְּלֹא מִטַּמְּאוּ בָאוֹם לֹא מִטַּמְּאוּ נַמִּי בַפִּשְׂיוֹן:
וְאֵינָם מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה. דְּאִם פָּרַח בְּכֻלּוֹ וְיֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְכַף רַגְלוֹ אוֹ בַקְּמָטִין בָּשָׂר חַי, אֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה. אִי נַמִּי, אִם הָיָה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ מְבֻצָּר בְּתוֹךְ הַנֶּגַע, אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִשּׁוּם מִחְיָה:
וְאֵינָם מְעַכְּבִים אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. אִם פָּרְחָה הַצָּרַעַת בְּכֻלּוֹ חוּץ מֵאֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, אֵין מְעַכְּבִין, דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע, עוֹר הָרָאוּי לִהְיוֹת בּוֹ נֶגַע, פְּרָט לְאֵלּוּ שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם נֶגַע:
חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ. שֶׁנִּקְרַח הַשֵּׂעָר שֶׁהָיָה בָהֶן וְנַעֲשׂוּ כְעוֹר בָּשָׂר. וְכֵן הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרֶבֶת, שֶׁנִּתְרַפְּאוּ וְקָרַם עֲלֵיהֶם עוֹר כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם:
הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. בְּאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי נִתְפַּשְּׁטוּ הַקְּמָטִין נַמִּי מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים:
וְאֵין מִצְטָרְפִין בַּנְּגָעִים. רֹאשׁ וְזָקָן אֵין מִצְטָרְפִין. וְכֵן עוֹר הַבָּשָׂר וְהַזָּקָן, אוֹ עוֹר הַבָּשָׂר וְהָרֹאשׁ, אֵין מִצְטָרְפִין. דְּאִם בָּא לוֹ חֲצִי גְרִיס נֶתֶק בָּרֹאשׁ, אִי נַמִּי חֲצִי גְרִיס נֶתֶק בַּזָּקָן, וַחֲצִי גְרִיס נֶגַע בְּעוֹר בָּשָׂר, אֵין מִצְטָרְפִין. וְכֵן חֲצִי גְרִיס שְׁחִין וַחֲצִי גְרִיס מִכְוָה, אֵין מִצְטָרְפִין לְכַגְּרִיס:
וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. נֶגַע שֶׁל עוֹר בָּשָׂר אֵין פּוֹשֶׂה לֹא בְנֶתֶק הָרֹאשׁ וְלֹא בְנֶתֶק הַזָּקָן וְלֹא בִשְׁחִין וְלֹא בְמִכְוָה, דְּלָא חֲשִׁיבֵי כְעוֹר בָּשָׂר:
וְאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה. דִּנְתָקִים מִטַּמְּאִין בְּשֵׂעָר צָהֹב וּפִשְׂיוֹן, וּשְׁחִין וּמִכְוָה בְּשֵׂעָר לָבָן וּפִשְׂיוֹן:
אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. שֶׁאִם פָּרְחָה הַצָּרַעַת בְּכֻלּוֹ וְנִשְׁאַר הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרְחוּ שֶׁלֹּא פָרְחָה הַצָּרַעַת בָּהֶן, אוֹ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טָמֵא עַד שֶׁיִּפְרַח בְּכֻלּוֹ:
הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר. כְּגוֹן קָטָן שֶׁלֹּא צָמַח זְקָנוֹ אוֹ לֹא הִשְׂעִיר רֹאשׁוֹ, נִדּוֹנִים כְּעוֹר בָּשָׂר לִטַּמֵּא בְּבַהֶרֶת. וְכֵן הַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן דְּלֵית בְּהוּ שֵׂעָר, נִדּוֹנִים כְּעוֹר בָּשָׂר, וּמְעַכְּבִים אֶת הַפְּרִיחָה, וְהַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וּמִצְטָרְפִין לְכַגְּרִיס: