ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין. דְּבִשְׁנֵיהֶם פָּשָׂה:
אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע. דְּהַשְׁתָּא אֶחָד מֵהֶם טָהוֹר, הוֹאִיל וְהֻזְקְקוּ לַטֻּמְאָה, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים. דִּכְתִיב (שם) וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, אֶת הַוַּדַּאי הוּא מְטַהֵר, וְאֵינוֹ מְטַהֵר אֶת הַסָּפֵק:
עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגְּרִיס. דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הֻחְלַט הָלַךְ מִשְּׁנֵיהֶם: