ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה
משנה א
כָּל סְפֵק נְגָעִים. חוּץ מִזֶּה. דְּסָפֵק בַּהֶרֶת קָדְמָה סָפֵק שֵׂעָר לָבָן קָדַם:
הֲרֵי הִיא כַסֶּלַע. נַעֲשֵׂית רְחָבָה וּגְדוֹלָה כַסֶּלַע:
סָפֵק שֶׁהִיא הִיא. וּרְאוּיָה לְהַחְלִיט שֶׁהֲרֵי פָשָׂה:
סָפֵק שֶׁאַחֶרֶת בָּאָה תַחְתֶּיהָ. וְהָרִאשׁוֹנָה הָלְכָה וּרְאוּיָה לְהַסְגִּיר, דְּאֵין פִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה:
טָמֵא. וּמַחְלִיטוֹ:
משנה ב
הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן. שֶׁהֻחְלַט בַּעֲבוּרוֹ:
וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן. אַחֵר תַּחְתָּיו:
וְכֵן בְּמִחְיָה וְכֵן בְּפִשְׂיוֹן. אוֹ שֶׁלֹּא חָזַר שֵׂעָר לָבָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹלְדָה בוֹ מִחְיָה שֶׁהִיא גַם כֵּן סִימַן טֻמְאָה, אוֹ שֶׁפָּשָׂה הַנֶּגַע:
בַּתְּחִלָּה בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן. כְּלוֹמַר, בֵּין שֶׁהַהֶחְלֵט הָיָה בַתְּחִלָּה כְּשֶׁהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן, בֵּין בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בֵּין בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בֵּין לְאַחַר הַפְּטוּר כְּגוֹן שֶׁעָמַד בְּעֵינָיו שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּפְטָרוֹ וְאַחַר הַפְּטוּר בָּא שֵׂעָר לָבָן וְהֶחְלִיטוֹ, בְּכָל הָנֵי גַּוְנֵי אִם הָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, אוֹ מִחְיָה אוֹ פִשְׂיוֹן, הֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. כְּלוֹמַר נִשְׁאַר בְּטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ סִימַן טֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה אוֹתוֹ סִימָן שֶׁהָיָה בִשְׁעַת הֶחְלֵט:
וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן. הָא דְלָא קָתָנֵי הָכָא וְכֵן בְּמִחְיָה, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וּבָאת הַמִּחְיָה, פְּעָמִים שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר, כְּגוֹן שֶׁהַמִּחְיָה מִעֲטָה הַנֶּגַע מִכַּגְּרִיס:
משנה ג
שְׂעַר פְּקֻדָּה. לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, שֶׁהִפְקִידָה הַבַּהֶרֶת אֶת הַשֵּׂעָר בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְהָלְכָה לָהּ:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. וְטַעֲמַיְהוּ, דִּכְתִיב וְהִיא הָפְכָה, שֶׁהֲפָכַתּוּ הִיא וְלֹא הֲפָכַתּוּ חֲבֶרְתָּהּ:
אַף דְּבָרֶיךָ אֵין מְקֻיָּמִין. דְּהַאי נַמִּי טָהוֹר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
משנה ד
בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד. אַף עַל גַּב דְּמַה נַּפְשָׁךְ יֵשׁ בּוֹ בַהֶרֶת אַחַת שֶׁפָּשְׂתָה, אוֹתָהּ שֶׁתְּחִלָּתָהּ כַּגְּרִיס וְעַכְשָׁיו כַּסֶּלַע, וְהָיָה רָאוּי לְהַחְלִיטוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל אֵיזֶה נֶגַע מַחְלִיט, טָהוֹר מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, אֶת הַנֶּגַע הַוַּדַּאי הוּא מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַנֶּגַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָפֵק:
בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָד מֵהֶם טָעוּן הֶסְגֵּר שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וְהָאַחֵר מֻחְלָט, הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה לְהַסְגִּיר וְאֵיזֶה לְהַחְלִיט, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
משנה ה
שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין. דְּבִשְׁנֵיהֶם פָּשָׂה:
אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע. דְּהַשְׁתָּא אֶחָד מֵהֶם טָהוֹר, הוֹאִיל וְהֻזְקְקוּ לַטֻּמְאָה, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים. דִּכְתִיב (שם) וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, אֶת הַוַּדַּאי הוּא מְטַהֵר, וְאֵינוֹ מְטַהֵר אֶת הַסָּפֵק:
עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגְּרִיס. דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הֻחְלַט הָלַךְ מִשְּׁנֵיהֶם: