ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין טָהוֹר. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא יג) וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, הָעִקָּר הַסָּמוּךְ לַנֶּגַע הָפַךְ לָבָן:
כְּדֵי לִקְרֹץ בְּזוּג. כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג שֶׁל מִסְפָּרַיִם. וַהֲלָכָה, דְּשִׁעוּר שֵׂעָר לָבָן, אָרְכּוֹ אֵין פָּחוֹת מִכְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג, אֲבָל הַלַּבְנוּנִית שֶׁבּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא:
וְנִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם טָהוֹר. שֶׁיֵּשׁ שְׂעָרוֹת הַמְחֻלָּקוֹת בְּרֹאשָׁן לִשְׁתַּיִם וּבְעִקָּרָן אֵינָן אֶלָּא אֶחָת:
הָכִי גָרְסִינַן, בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן וְשֵׂעָר שָׁחוֹר טָמֵא. בַּהֶרֶת שֶׁהִיא כַגְּרִיס מְצֻמְצָם וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת, וְהַשְּׁאָר מְלֵאָה שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת, טָמֵא. וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמְּקוֹם הַשְּׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת מְמַעֵט הַבַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס: