ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
וּבִמְכֻנָּס. שֶׁהַשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד בַּנֶּגַע:
בִּמְפֻזָּר. זֶה בְּמִזְרַח הַנֶּגַע וְזֶה בַמַּעֲרָב:
בִּמְבֻצָּר. שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּאֶמְצַע הַנֶּגַע, כְּמִבְצָר שֶׁבְּאֶמְצַע הָעִיר:
שֶׁאֵינוֹ מְבֻצָּר. בְּחוּט הַיּוֹצֵא מִן הַנֶּגַע, וְיֵשׁ בְּרָחְבּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִחְיָה דְּבָעִינַן מְבֻצֶּרֶת וּמְכֻנֶּסֶת:
הֲפוּכָה וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה. בֵּין שֶׁהַבַּהֶרֶת קָדְמָה לַמִּחְיָה, בֵּין שֶׁהַמִּחְיָה קָדְמָה לַבַּהֶרֶת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁאִם קָדַם לַבַּהֶרֶת, טָהוֹר:
וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. דְּאִם הֻחְלַט בְּמִחְיָה, וּפָרְחָה הַצָּרַעַת בְּכֻלּוֹ חוּץ מִמְּקוֹם הַמִּחְיָה, עֲדַיִן טָמֵא הוּא. אֲבָל אִם פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אַף עַל גַּב דְּכָל גּוּפוֹ מָלֵא שֵׂעָר לָבָן, טָהוֹר, שֶׁאֵין שֵׂעָר לָבָן מְעַכֵּב: