ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק. דֶּרֶךְ הָעוֹדֵר מְפַסֵּק רַגְלָיו. וְדֶרֶךְ הַמּוֹסֵק מַגְבִּיהַּ זְרוֹעוֹתָיו. עוֹדֵר, חוֹפֵר בַּקַּרְקַע. מוֹסֵק, לוֹקֵט אֶת זֵיתָיו:
כְּעוֹרֶכֶת. אֶת הַפַּת, שֶׁמְּפַסֶּקֶת אֶת רַגְלֶיהָ:
וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ. לְעִנְיַן תַּחַת הַדַּד. דְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב בֵּית הַסְּתָרִים:
כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִים לַשֶּׁחִי. שֶׁמַּגְבַּהַת יָדָהּ הַיְמָנִית לֶאֱרֹג וּמְגַלָּה בֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלָּהּ:
כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן. שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹוָה לְהַגְבִּיהַּ יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית וּמְגַלָּה הַשֶּׁחִי הַשְּׂמָאלִי. וּמַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה בְכָךְ, נֶחְשָׁב בֵּית הַסְּתָרִים. וּכְתִיב לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן, פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים:
לְתִגְלַחְתּוֹ. בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. וְצָרִיךְ לְגַלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא יד) אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, מָה אֵלּוּ מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה, אַף כָּל מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה, פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים: