אור ברסלב

ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב

פרק א

משנה א

בַּהֶרֶת. גֶּרְמָנִי. לָבָן בְּיוֹתֵר. וּבַהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג נִרְאֵית בּוֹ כֵהָה מִתּוֹךְ לַבְנוּנִית יְתֵרָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ, וּפוֹטְרִין אוֹתוֹ:

וְהַכֵּהָה. נִרְאֵית בַּכּוּשִׁי עַזָּה. מִתּוֹךְ שֶׁבְּשָׂרוֹ שָׁחֹר. וּמַסְגִּירִין אוֹתוֹ, דְּבָתַר בְּשָׂרוֹ שֶׁל נִרְאֶה אָזְלִינַן:

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי כַפָּרָתָן. מִתּוֹךְ חִבָּתָן הָיָה אוֹמֵר אֲנִי כַפָּרָתָן. כְּלוֹמַר כָּל הָעֹנֶשׁ שֶׁרָאוּי לָבֹא עֲלֵיהֶן אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי כְּדֵי לְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. שֶׁהֵן בֵּינוֹנִים וּמְמֻצָּעִים וְאֵינָם נוֹטִים לְאַחַת מִשְּׁתֵּי הַקְּצָווֹת:

לֹא לְבָנִים וְלֹא שְׁחוֹרִים. אֶלָּא כְאֶשְׁכְּרוֹעַ, שֶׁאֵינוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר. אֶשְׁכְּרוֹעַ, מִין שֶׁל אֶרֶז, בוש"ו בְּלַעַ"ז. תַּרְגּוּם תְּאַשּׁוּר, אֶשְׁכְּרוֹעַ. וְקָא סָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּבַמֶּה שֶׁמִּטַּהֵר הָאֶחָד מִטַּהֲרִים כֻּלָּם, וּבַמֶּה שֶׁמִּטַּמֵּא הָאֶחָד מִטַּמְּאִין כֻּלָּם. וְקַיְמֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲדָא שִׁיטָתָא:

צַיָּרִים. אֻמָּנִין שֶׁמְּצַיְּרִין צוּרוֹת לְנוֹי:

כַּבֵּינוֹנִי. כַּסַּם הַבֵּינוֹנִי:

מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל. וְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר בְּעוֹר הַבָּשָׂר, מָצִינוּ שֶׁמַּרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, כֵּיצַד, יֵרָאֶה גֶרְמוֹנִי בִבְשָׂרוֹ לְהָקֵל נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. וְאֶת הַכּוּשִׁי כַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְּעוֹר הַבָּשָׂר:

זֶה וָזֶה כַּבֵּינוֹנִי. גֶּרְמוֹנִי וְכוּשִׁי כַּבֵּינוֹנִי, וְהַיְנוּ רַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ב

אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּשַּׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם וְכוּ'. דְּיָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן, מַה כֹּהֵן שֶׁחָסֵר מְאוֹר עֵינָיו אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אַף יוֹם שֶׁחָסֵר מְאוֹרוֹ אֵין רוֹאִין בּוֹ אֶת הַנְּגָעִים:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע בְּחָמֵשׁ כוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ג

אֵין פּוֹתְחִין לוֹ חַלּוֹנוֹת. דִּכְתִיב (ויקרא יד) כְּנֶגַע נִרְאָה לִי, לִי וְלֹא לְנֵרִי, מִכָּאן אָמְרוּ בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין לוֹ חַלּוֹנוֹת:

משנה ד

כְּעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק. דֶּרֶךְ הָעוֹדֵר מְפַסֵּק רַגְלָיו. וְדֶרֶךְ הַמּוֹסֵק מַגְבִּיהַּ זְרוֹעוֹתָיו. עוֹדֵר, חוֹפֵר בַּקַּרְקַע. מוֹסֵק, לוֹקֵט אֶת זֵיתָיו:

כְּעוֹרֶכֶת. אֶת הַפַּת, שֶׁמְּפַסֶּקֶת אֶת רַגְלֶיהָ:

וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ. לְעִנְיַן תַּחַת הַדַּד. דְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב בֵּית הַסְּתָרִים:

כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִים לַשֶּׁחִי. שֶׁמַּגְבַּהַת יָדָהּ הַיְמָנִית לֶאֱרֹג וּמְגַלָּה בֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלָּהּ:

כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן. שֶׁדֶּרֶךְ הַטּוֹוָה לְהַגְבִּיהַּ יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית וּמְגַלָּה הַשֶּׁחִי הַשְּׂמָאלִי. וּמַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה בְכָךְ, נֶחְשָׁב בֵּית הַסְּתָרִים. וּכְתִיב לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן, פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים:

לְתִגְלַחְתּוֹ. בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. וְצָרִיךְ לְגַלֵּחַ, דִּכְתִיב (ויקרא יד) אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, מָה אֵלּוּ מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה, אַף כָּל מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה, פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים:

משנה ה

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו. דְּאִתַּקּוּשׁ נְגָעִים לְרִיבִים, דִּכְתִיב (דברים כא) כָּל רִיב וְכָל נָגַע, מָה רִיבִים שֶׁלֹּא בִקְרוֹבִים, אַף נְגָעִים שֶׁלֹּא בִקְרוֹבִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

חוּץ מִנִּדְרֵי עַצְמוֹ. דִּכְתִיב (במדבר ל) לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, הוּא אֵינוֹ מֵחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מוֹחֲלִין לוֹ:

אַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. כְּגוֹן נְדָרִים שֶׁאֵינָן שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, שֶׁהֵן צְרִיכִין חֲקִירַת חָכָם, וְשֶׁמָּא יָקֵל גַּבֵּי אִשְׁתּוֹ וְלֹא יְבַקֵּר יָפֶה. וְדַוְקָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר וַאֲפִלּוּ הוּא יָחִיד מֻמְחֶה, אֲבָל מִצְטָרֵף הוּא בִכְלַל שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, דְּכֵיוָן דַּהֲווּ בֵי תְלָתָא לֹא חֲשִׁידֵי שֶׁמָּא לֹא יַחְקְרוּ יָפֶה:

כָּל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה. אִם יְכוֹלִין לְאָכְלָן בְּמוּמָן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נגעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה