ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
בַּהֶרֶת. גֶּרְמָנִי. לָבָן בְּיוֹתֵר. וּבַהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג נִרְאֵית בּוֹ כֵהָה מִתּוֹךְ לַבְנוּנִית יְתֵרָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ, וּפוֹטְרִין אוֹתוֹ:
וְהַכֵּהָה. נִרְאֵית בַּכּוּשִׁי עַזָּה. מִתּוֹךְ שֶׁבְּשָׂרוֹ שָׁחֹר. וּמַסְגִּירִין אוֹתוֹ, דְּבָתַר בְּשָׂרוֹ שֶׁל נִרְאֶה אָזְלִינַן:
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי כַפָּרָתָן. מִתּוֹךְ חִבָּתָן הָיָה אוֹמֵר אֲנִי כַפָּרָתָן. כְּלוֹמַר כָּל הָעֹנֶשׁ שֶׁרָאוּי לָבֹא עֲלֵיהֶן אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי כְּדֵי לְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. שֶׁהֵן בֵּינוֹנִים וּמְמֻצָּעִים וְאֵינָם נוֹטִים לְאַחַת מִשְּׁתֵּי הַקְּצָווֹת:
לֹא לְבָנִים וְלֹא שְׁחוֹרִים. אֶלָּא כְאֶשְׁכְּרוֹעַ, שֶׁאֵינוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר. אֶשְׁכְּרוֹעַ, מִין שֶׁל אֶרֶז, בוש"ו בְּלַעַ"ז. תַּרְגּוּם תְּאַשּׁוּר, אֶשְׁכְּרוֹעַ. וְקָא סָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּבַמֶּה שֶׁמִּטַּהֵר הָאֶחָד מִטַּהֲרִים כֻּלָּם, וּבַמֶּה שֶׁמִּטַּמֵּא הָאֶחָד מִטַּמְּאִין כֻּלָּם. וְקַיְמֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲדָא שִׁיטָתָא:
צַיָּרִים. אֻמָּנִין שֶׁמְּצַיְּרִין צוּרוֹת לְנוֹי:
כַּבֵּינוֹנִי. כַּסַּם הַבֵּינוֹנִי:
מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל. וְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר בְּעוֹר הַבָּשָׂר, מָצִינוּ שֶׁמַּרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, כֵּיצַד, יֵרָאֶה גֶרְמוֹנִי בִבְשָׂרוֹ לְהָקֵל נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. וְאֶת הַכּוּשִׁי כַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם בְּעוֹר הַבָּשָׂר:
זֶה וָזֶה כַּבֵּינוֹנִי. גֶּרְמוֹנִי וְכוּשִׁי כַּבֵּינוֹנִי, וְהַיְנוּ רַבִּי עֲקִיבָא: