ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ה
מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. וְהַשְּׁאָר אֵין צָרִיךְ טְבִילָה, דְּכָל הָעוֹמֵד לֵחָתֵךְ כְּחָתוּךְ דָּמֵי. וְלֹא הָוֵי חֲצִיצָה לִמְקוֹם הַחֲתָךְ עַצְמוֹ, דְּבֵית הַסְּתָרִים דְּכֵלִים אֵין טָעוּן בִּיאַת מַיִם כְּמוֹ בְאָדָם. וִיתֵרִים בֵּית הַסְּתָרִים דְּכֵלִים עַל בֵּית הַסְּתָרִים דְּאָדָם, דְּאִלּוּ בֵית הַסְּתָרִים דְּאָדָם נְהִי דְאֵין טְעוּנִים בִּיאַת מַיִם בָּעִינַן רָאוּי לְבִיאַת מַיִם, וּבֵית הַסְּתָרִים דְּכֵלִים אֲפִלּוּ רָאוּי לְבִיאַת מַיִם לֹא צְרִיכֵי, דְּאֵין אָדָם מַקְפִּיד שָׁם:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. עַד אַרְבָּעָה לְגָדוֹל וְעַד עֲשָׂרָה לְקָטָן, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר וְאֵין צָרִיךְ טְבִילָה, וַאֲפִלּוּ כָלְתָה מִדָּה לַחֲצִי טַבַּעַת שֶׁבַּשַּׁלְשֶׁלֶת אֵין צָרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶלָּא עַד חֲצִי טַבַּעַת:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כָּל הַטַּבָּעַת. שֶׁכָּלְתָה הַמִּדָּה לְחֶצְיוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן: