ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
וְהַמּוֹר. מוסק"ו בְּלַעַ"ז. וְיֵשׁ סְפָרִים גּוֹרְסִים וְחֵמָר:
דַּרְגָּשׁ. מִטָּה קְטַנָּה. תַּרְגּוּם וְיָשַׁבְתְּ עַל מִטָּה כְבוּדָּה (יחזקאל כג), דַּרְגָּשִׁין:
עַל הַנְּקִיִּים חוֹצְצִין. מִשּׁוּם דְּקָפְדֵי עֲלֵיהֶן:
בְּלוּסִין. מְלֻכְלָכִים. וְדוֹמֶה לוֹ בַגְּמָרָא בְפֶרֶק כְּלָל גָּדוֹל [שַׁבָּת דַּף עו] עִסָּה בְלוּסָה:
אֵינָן חוֹצְצִין. דְּלֹא קָפְדֵי עֲלֵיהּ. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְמִטּוֹת בַּעַל הַבַּיִת וְעָנִי:
אִכּוּף. כְּמוֹ אֻכָּף. וְהוּא שֶׁל עוֹר שֶׁמְּשִׂימִין עַל הַחֲמוֹר כְּשֶׁנּוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא:
זַקָּקִין. נוֹשְׂאֵי הַנּוֹדוֹת שֶׁל עוֹר. לְשׁוֹן זִיקָא בֵּין מַלְיָא בֵין חֲסֵרָה שָׁרְיָא, בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף ס):
אֵינוֹ חוֹצֵץ. שֶׁאֵין מַקְפִּידִין עַל הַלִּכְלוּךְ:
עַד כְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי. שֶׁהוּא רֹחַב כְּאַרְבָּעָה גַרְגְּרֵי שְׂעֹרָה, חוֹצֵץ. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְתַנָּא קַמָּא לֹא יָהֵב בֵּיהּ שִׁעוּרָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ פָחוֹת מִכְּאִסָּר חוֹצֵץ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: