ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
לִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן. בְּלַח אֵינוֹ חוֹצֵץ, בְּיָבֵשׁ, חוֹצֵץ. וְשֶׁחוּץ לָעַיִן דִּלְעֵיל, בֵּין בְּלַח בֵּין בְּיָבֵשׁ, חוֹצֵץ. וְטַעֲמָא הָוֵי, דְּחוּץ לָעַיִן אָדָם מַקְפִּיד בֵּין בְּלַח בֵּין בְּיָבֵשׁ. בְּתוֹךְ הָעַיִן, בְּיָבֵשׁ מַקְפִּיד, בְּלַח אֵינוֹ מַקְפִּיד:
כְּשׁוּת שֶׁל קָטָן. כְּמִין שֵׂעָר נוֹלָד בִּבְשַׂר הַקְּטַנִּים, כְּעֵין שֵׂעָר הַנּוֹלָד בְּקִשּׁוּאִין שֶׁקּוֹרִין פאקו"ס בַּעֲרָבִי, וְאוֹתוֹ שֵׂעָר קָרוּי בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה כְּשׁוּת שֶׁל קִשּׁוּת, כָּךְ שֵׂעָר שֶׁל קָטָן הַדּוֹמֶה לוֹ קָרוּי כְשׁוּת שֶׁל קָטָן, וְהַנָּשִׁים קוֹרְאוֹת לוֹ שֵׂעָר שׁוֹטֶה:
לֹא טָמֵא. אִם נָגַע טֻמְאָה בְאוֹתוֹ שֵׂעָר לֹא נִטְמָא הַקָּטָן:
וְלֹא מְטַמֵּא. אִם הָיָה הַקָּטָן טָמֵא בְאַחַת מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, וְנָגַע אָדָם בְּאוֹתוֹ שֵׂעָר וְלֹא נָגַע בִּבְשָׂרוֹ, לֹא נִטְמָא הַנּוֹגֵעַ, דְּלָא חֲשִׁיב שֵׂעָר זֶה יָד לְהַכְנִיס טֻמְאָה וּלְהוֹצִיא: