ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ד
טְמֵאָה. הַטִּפָּה שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁפָּלְטָה:
טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה דְרַבָּנָן לֵיכָּא:
וְלֹא כִבְּדָה אֶת הַבַּיִת. לֹא קִנְּחָה אֶת עַצְמָהּ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּהּ לַחְלוּחִית שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע:
כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִפְלֹט טִפַּת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:
לִכְשֶׁיָטִיל מַיִם טָמֵא. שֶׁמָּא נִשְׁתַּיֵּר מִן הַקֶּרִי בְתוֹךְ הָאַמָּה וְיוֹצֵא עִם הַשֶּׁתֶן:
בְּיֶלֶד וּבְבָרִיא טָהוֹר. שֶׁיּוֹצֵא בְכֹחַ וְאֵין מִשְׁתַּיֵּר. וְעַד כַּמָּה קָרוּי יֶלֶד, כָּל שֶׁעוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מִנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מִנְעָלוֹ, וַאֲפִלּוּ בֶן שְׁמוֹנִים שָׁנָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: