אור ברסלב

ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ח

פרק ז

משנה א

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ עֲיָרוֹת שֶׁל כּוּתִים שֶׁבְּתוֹכָהּ. שֶׁלֹּא גָזְרוּ טֻמְאָה אֶלָּא עַל אֶרֶץ הָעַמִּים בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

וּמִקְוְאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים. וְלֹא מַחְזְקִינַן לְהוּ בִשְׁאוּבִים, דִּסְתָמָא בְהֶכְשֵׁר נַעֲשׂוּ:

לְבַעֲלֵי קְרָיִין. לְהַתִּירָן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. דְּבַעַל קֶרִי אָסוּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל, וְכִי טָבֵיל אֲפִלּוּ בְמִקְוֶה שֶׁכָּל מֵימָיו שְׁאוּבִין מֻתָּר:

אֲפִלּוּ נִתְמַלְּאוּ בְקִילוֹן. שֶׁמִּלְּאוּ מַיִם בַּכָּתֵף וְשָׁפְכוּ לְתוֹךְ גֻּמָּא, וּמֵאוֹתָהּ גֻּמָּא יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁהוֹלְכִים הַמַּיִם לַמִּקְוֶה:

שֶׁחוּץ לַמַּפְתֵּחַ. חוּץ לְפֶתַח הַמְּדִינָה:

כְּשֵׁרִים אַף לְנִדּוֹת. לְהַתִּירָן לְבַעֲלֵיהֶן, וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא אִסּוּר כָּרֵת. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא חֲסֵרִים הָיוּ וְנָפְלוּ עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁאוּבִים וְנִתְמַלְּאוּ, דְּחוּץ לְפֶתַח הַמְּדִינָה אֵין רֶגֶל בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם:

לִפְנִים מִן הַמַּפְתֵּחַ. לִפְנִים מִפֶּתַח הַמְּדִינָה:

וּפְסוּלִים לְכָל הַטְּמֵאִים. שֶׁבְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם הַרְבֵּה וּמְמַלְּאִים בַּכָּתֵף מַיִם וְנוֹתְנִים שָׁם לְכַבֵּס וְלִרְחֹץ:

מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר חֲסֵרִים הָיוּ וְנִפְסְלוּ מִן הַכֵּלִים שֶׁמְּכַבְּסִים שָׁם:

וְהָרְחוֹקִים טְהוֹרִים. שֶׁאֵין מְכַבְּסִים בָּהֶן וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהָכִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

משנה ב

חֲלוּקִים. שֶׁמַּטִּיף טִפִּין חֲלוּקִים כְּמִין שַׁלְשֶׁלֶת:

בַּתְּחִלָּה. בִּתְחִלַּת הַטָּלַת מֵי רַגְלַיִם:

טָהוֹר. דְּלָאו מִין קֶרִי הוּא, אֶלָּא מֵעֲצִירַת הַשֶּׁתֶן הוּא בָא:

בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף. שֶׁל הַטָּלַת מֵי רַגְלַיִם, טָמֵא, דְּמִין קֶרִי הוּא:

וְנִמְשָׁכִים. מֵי רַגְלַיִם מְדֻבָּקִים:

טָמֵא. דְּמִין קֶרִי הוּא:

לְבָנִים כָּעֲכוּרִים. וּבַתְּחִלָּה טָהוֹר, בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף טָמֵא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ג

הַמְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה. וְרוֹאֶה שֶׁבָּא עַל הָאִשָּׁה, וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ מָצָא בְשָׂרוֹ חַם וְלֹא מָצָא טִפַּת קֶרִי:

טָמֵא. דְּוַדַּאי רָאָה קֶרִי אֶלָּא שֶׁנֶּאֱבַד בְּמִעוּטוֹ בַבֶּגֶד:

הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי טְהוֹרָה. כְּגוֹן שֶׁשִּׁמְּשָׁה בַחֲמִישִׁי בְשַׁבָּת, וּפָלְטָה בְשַׁבָּת, לֹא שְׁנָא שִׁמְּשָׁה בִתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי דְאִשְׁתַּהֵי הַזֶּרַע בְּמֵעֶיהָ אַרְבַּע עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת לֵיל חֲמִישִׁי וְיוֹם חֲמִישִׁי לֵיל שִׁשִּׁי וְשִׁשִּׁי, לֹא שְׁנָא שִׁמְּשָׁה חֲמִישִׁי עִם חֲשֵׁכָה, דְּלֹא אִשְׁתַּהֵי אֶלָּא מִקְצָת חֲמִישִׁי וְלֵיל שִׁשִּׁי וְשִׁשִּׁי, דְּלֹא אִיכָּא אֶלָּא שְׁתֵּי עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת. שֶׁהָעוֹנָה הִיא אוֹ יוֹם אוֹ לַיְלָה:

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. בָּא לַחֲלֹק וְלוֹמַר דְּפוֹלֶטֶת בַּשְּׁלִישִׁי לְשִׁמּוּשָׁהּ טְמֵאָה, אֲבָל פּוֹלֶטֶת בָּרְבִיעִי, טְהוֹרָה. מִיהוּ מוֹדֶה הוּא דְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, דְּלֹא הִקְפִּידָה תוֹרָה אֶלָּא בְמִנְיַן הַיָּמִים וְלֹא בְמִנְיַן הָעוֹנוֹת:

וּפְעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת. כְּגוֹן אִם שִׁמְּשָׁה בְלֵיל (רביעי) [חֲמִישִׁי] עִם חֲשֵׁכָה, פְּלִיטָתָהּ טְמֵאָה עַד תְּחִלַּת לֵיל שַׁבָּת:

וּפְעָמִים שֶׁהֵם חָמֵשׁ עוֹנוֹת. כְּגוֹן אִם שִׁמְּשָׁה בִתְחִלַּת יוֹם רְבִיעִי בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּפְלִיטָתָהּ טְמֵאָה עַד לֵיל שַׁבָּת:

פְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ. כְּגוֹן שֶׁשִּׁמְּשָׁה בִתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי וְהִיא טְמֵאָה עַד תְּחִלַּת לֵיל שַׁבָּת, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְעוֹלָם חָמֵשׁ. עוֹנוֹת. וְאִם יָצְאָה מִקְצָת עוֹנָה רִאשׁוֹנָה, נוֹתְנִים לָהּ מִקְצָת עוֹנָה שִׁשִּׁית לְהַשְׁלִים חָמֵשׁ עוֹנוֹת, דְּכָל הַפּוֹלֶטֶת בְּתוֹךְ חָמֵשׁ עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, טְמֵאָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:

משנה ד

טְמֵאָה. הַטִּפָּה שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁפָּלְטָה:

טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה דְרַבָּנָן לֵיכָּא:

וְלֹא כִבְּדָה אֶת הַבַּיִת. לֹא קִנְּחָה אֶת עַצְמָהּ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּהּ לַחְלוּחִית שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע:

כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִפְלֹט טִפַּת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:

לִכְשֶׁיָטִיל מַיִם טָמֵא. שֶׁמָּא נִשְׁתַּיֵּר מִן הַקֶּרִי בְתוֹךְ הָאַמָּה וְיוֹצֵא עִם הַשֶּׁתֶן:

בְּיֶלֶד וּבְבָרִיא טָהוֹר. שֶׁיּוֹצֵא בְכֹחַ וְאֵין מִשְׁתַּיֵּר. וְעַד כַּמָּה קָרוּי יֶלֶד, כָּל שֶׁעוֹמֵד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְחוֹלֵץ מִנְעָלוֹ וְנוֹעֵל מִנְעָלוֹ, וַאֲפִלּוּ בֶן שְׁמוֹנִים שָׁנָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ה

טְהוֹרָה מִטֻּמְאָתָהּ. מִטֻּמְאַת נִדָּה, וּמֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ:

אֲבָל טְמֵאָה עַל גַּב רֻקָּהּ. שֶׁנִּתְלַשׁ עַל הַמָּעוֹת קֹדֶם טְבִילָה, וּטְמֵאָה מִתּוֹרַת מַגָּע, דְּרֻקָּהּ מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא:

נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ. וְלֹא בָאוּ הַמַּיִם בִּשְׂעָרָהּ:

קָרְצָה שִׂפְתוֹתֶיהָ. דָּחֲקָה שִׂפְתוֹתֶיהָ בְיוֹתֵר זוֹ בָזוֹ:

כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. וַאֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה:

הָאוֹחֵז בְּאָדָם וּבְכֵלִים וּמַטְבִּילָן טְמֵאִין. דְּבִמְקוֹם אֲחִיזָתוֹ לֹא בָאוּ מַיִם:

וְאִם הֵדִיחַ יָדָיו בַּמַּיִם טְהוֹרִים. לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁעַל יָדָיו מִתְחַבֵּר לְמֵי הַמִּקְוֶה וְשׁוּב אֵין כָּאן חֲצִיצָה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יְרַפֶּה וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

בֵּית הַסְּתָרִים. כְּגוֹן תּוֹךְ הָאֹזֶן וְתוֹךְ הַחֹטֶם וְתוֹךְ הַפֶּה:

בֵּית הַקְּמָטִין. שֶׁל שֶׁחִי וְשֶׁל עֶרְוָה. אִי נַמִּי, קְמָטִין שֶׁל זָקֵן וּזְקֵנָה שֶׁבְּשָׂרָם נִקְמָט:

אֵין צָרִיךְ שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶן מָיִם. דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם, וְכִי בִשְׁטִיפַת יָדַיִם נִטְהָר הַזָּב, וַהֲלֹא טְבִילַת כָּל הַגּוּף בְּמַיִם חַיִּים הוּא צָרִיךְ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ מַה יָּדָיו בַּנִּרְאֶה, אַף כָּל בְּשָׂרוֹ בַנִּרְאֶה, פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים. וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ חֲכָמִים לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְדִיחָה קְמָטֶיהָ בִשְׁעַת טְבִילָה, דִּנְהִי דְאֵין צְרִיכִין לָבֹא בָהֶן מַיִם, מָקוֹם הָרָאוּי לְבִיאַת מַיִם בָּעִינַן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מקואות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה