ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו כָּשֵׁר. דַּהֲדָחַת כֵּלִים לָא חֲשִׁיבָא שִׁנּוּי מַרְאֶה:
וְאֵין פּוֹסְלִים אוֹתוֹ בְשִׁנּוּי מַרְאֶה. מִשּׁוּם דְּצִבְעָא לֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא:
מֹחַל. מַיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַזֵּיתִים:
יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. דִּלְמַלֹּאת בַּכָּתֵף אִי אֶפְשָׁר, דִּבְחָסֵר עָסְקִינַן, שֶׁהוּא נִפְסָל בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין:
מְמַלֵּא בַכָּתֵף. דְּמִקְוֶה שָׁלֵם אֵין הַשְּׁאוּבִים פּוֹסְלִים אוֹתוֹ לְעוֹלָם: