ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
יֵשׁ מַעֲלִין. מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעִים סְאָה:
וְלֹא פוֹסְלִין. בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין שְׁאוּבִין. וְכֻלְּהוּ מְפָרֵשׁ כֵּיצַד:
הַכְּפוֹר. גְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין נִקְפִּים:
גְּלִיד. מַיִם שֶׁקָּפְאוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם:
טִיט הַנָּרוֹק. טִיט רַךְ וְרָקִיק שֶׁנַּעֲשָׂה כְמוֹ רֹק:
אֶבֶן הַבָּרָד כַּמָּיִם. כְּמַיִם שְׁאוּבִים דְּאָמְרִינַן לְקַמָּן פּוֹסְלִים וְלֹא מַעֲלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וַהֲלָכָה כְּעֵדוּתָן שֶׁל אַנְשֵׁי מֵידְבָא שֶׁעוֹשִׂין מִקְוֶה מִן הַשֶּׁלֶג אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
נִמְצְאוּ מַעֲלִין. שֶׁהִשְׁלִימוּהוּ:
וְלֹא פוֹסְלִין. בִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין שְׁאוּבִין. שֶׁהֲרֵי סְאָה הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין, וְלֹא נִפְסָל הַמִּקְוֶה בְכָךְ: