ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ט
לַשְּׁתִי. מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה:
לָעֵרֶב. מִיָּמִין לִשְׂמֹאל:
חִלּוּף הַדְּבָרִים. מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אֵין מִצְטָרֵף. מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, מִצְטָרֵף. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
נִפְרְצוּ זֶה בְתוֹךְ זֶה. הַיְנוּ מִלְּמַעְלָה בְרֹאשׁ הַכֹּתֶל. דְּדַוְקָא כְשֶׁנִּסְדַּק הַכֹּתֶל אוֹ נִקַּב וּלְמַעְלָה בְרֹאשׁוֹ שָׁלֵם, הוּא דְבָעִינַן כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אֲבָל כְּשֶׁנִּפְרַץ הַכֹּתֶל בְּרֹאשׁוֹ וְהַמַּיִם מִתְחַבְּרִים שָׁם, סַגִּי בְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם וּבְרֹחַב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: