ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן. כְּגוֹן שֶׁהָיָה הָעֶלְיוֹן מַיִם שְׁאוּבִים וְתַחְתּוֹן מַיִם כְּשֵׁרִים:
וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא בָא אָדָם וְהִפְסִיק הַשָּׁקָתוֹ וְלֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה:
מֵבִיא סִלּוֹן שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֲבָר. וְהוּא הַדִּין שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל עֶצֶם אוֹ שֶׁל זְכוּכִית: אֲבָר. עוֹפֶרֶת:
וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו. שֶׁל הַסִּלּוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מַיִם לַחוּץ כְּשֶׁהוּא מִתְמַלֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּשִּׁיק וְיִתְחַבְּרוּ עִם הַמִּקְוֶה הָאַחֵר:
אֲפִלּוּ כַשַּׂעֲרָה. דְּהֵקֵלּוּ בִשְׁאוּבָה שֶׁהִיא דְרַבָּנָן. אֲבָל אִם הָיָה הָעֶלְיוֹן חָסֵר מִכַּשִּׁעוּר וּבָא לְהַכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי הַשָּׁקָה לְהַשְׁלִימוֹ לְכַשִּׁעוּר, אֵין דַּי בְהַשָּׁקָה כַשַּׂעֲרָה, דַּאֲפִלּוּ רַבִּי יְהוּדָה דְמֵקֵל טְפֵי בְּפֶרֶק ב' דְּגִטִּין [דַּף טז], בָּעֵי טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ:
מְמַלֵּא בַכָּתֵף. דְּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, אֲפִלּוּ כָל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁבָּעוֹלָם אֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ: