ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
בָּזֶה עֶשְׂרִים וּבָזֶה עֶשְׂרִים. מַיִם כְּשֵׁרִים, וּבַשְּׁלִישִׁי עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם שְׁאוּבִין:
וְטָבְלוּ וְנִתְעָרְבוּ. עַל יְדֵי טְבִילָתָן צָפוּ הַמַּיִם וְהִשִּׁיקוּ וְנִתְחַבְּרוּ שְׁלָשְׁתָּן זֶה בָזֶה:
הַמִּקְוָאוֹת טְהוֹרִים. אֲפִלּוּ הַשָּׁאוּב. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הַכְּשֵׁרִים מִתְעָרְבִים יַחַד וְיֵשׁ כָּאן שִׁעוּר מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, וּכְשֶׁמִּתְחַבֵּר לָהֶן הַשָּׁאוּב שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן מֵחֲמַת הַטּוֹבְלִים, הֻכְשְׁרוּ מֵימָיו לִטְבִילָה:
הָיָה הַשָּׁאוּב בָּאֶמְצַע. מֵחֲמַת שֶׁהַשָּׁאוּב מַפְסִיק בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים הַכְּשֵׁרִים, אֵין הַכְּשֵׁרִים מִתְעָרְבִין זֶה עִם זֶה:
הַמִּקְוָאוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. שֶׁהַכְּשֵׁרִים כְּשֵׁרִים לְהִקָּווֹת עֲלֵיהֶן לְהַשְׁלִים אַרְבָּעִים סְאָה כְּשֵׁרִים, וְהַשָּׁאוּב אֵין כָּשֵׁר לְהִקָּווֹת עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּימֵי הַשָּׁאוּב מִתְעָרְבִים עִם כָּל אֶחָד, לֹא מִפַּסְלֵי לְהִקָּווֹת עֲלֵיהֶן, דְּדֶרֶךְ הַמְשָׁכָה נִתְעָרְבוּ וְלֹא נָפְלוּ מִן הַכְּלִי לַכְּשֵׁרִין, וּמַה שֶּׁיָּרְדוּ מִמֶּנּוּ לְכָל אֶחָד, נִתְבַּטֵּל בְּרֹב קֹדֶם שֶׁיָּרְדוּ לַמִּקְוֶה: