ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
וְהִטְבִּילָן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וַאֲפִלּוּ אֵין פִּי הַדְּלִי רָחָב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. וּכְגוֹן שֶׁהַדְּלִי עַצְמוֹ טָמֵא וְצָרִיךְ טְבִילָה, דְּמִגּוֹ דְסָלְקָא לֵיהּ טְבִילָה לַדְּלִי, סָלְקָא לֵיהּ נַמִּי לְמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ:
וְאִם לֹא טָבַל. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר וְאִם הַדְּלִי טָהוֹר וְאֵינוֹ מַטְבִּילוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה:
עַד שֶׁיְּהוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אֵין הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בְפִי הַדְּלִי כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: