ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
כָּל הַמְעֹרָב. חוֹרֵי הַמְּעָרָה. חוֹרִין שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה. וּמִשּׁוּם שֶׁרֹב טְבִילוֹת שֶׁלָּהֶן בִּמְעָרוֹת, קָרֵי לְמִקְוֶה מְעָרָה:
כְּמָה שֶׁהֵן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְקוּבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד:
עֻקַּת הַמְּעָרָה. גֻּמָּא שֶׁבְּשׁוּלֵי הַמִּקְוֶה, אֵין מֵימֶיהָ נֶחֱשָׁבִין עִם מֵימֵי הַמִּקְוֶה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶן לִהְיוֹת כְּשֵׁרִים לִטְבֹּל בָּהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בֵּינֵיהֶן כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד לְחַבְּרָן:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי. לֹא בָא רַבִּי יְהוּדָה לַחֲלֹק אֶלָּא לְפָרֵשׁ:
בִּזְמַן שֶׁהִיא מַעֲמֶדֶת אֶת עַצְמָהּ. כְּשֶׁבָּא לִטְבֹּל בָּעֻקָּה, הָעֻקָּה הִיא מַעֲמֶדֶת אֶת עַצְמָהּ, וְאֵין הַגַּג הַמַּפְסִיק בֵּינָהּ וּבֵין הַמְּעָרָה נוֹפֵל מֵאֵלָיו:
אֲבָל אִם אֵינָהּ מַעֲמֶדֶת אֶת עַצְמָהּ. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא לִטְבֹּל, נוֹפֵל גַּג הָעֻקָּה, שֶׁהוּא תַּחְתִּית הַמִּקְוֶה, וּמִתְעָרְבִים מֵימֵי הַמְּעָרָה בְמֵי הָעֻקָּה:
מַטְבִּילִין בָּהּ כְּמָה שֶׁהִיא. אֲפִלּוּ אֵין בַּנֶּקֶב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: