ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת. מְקוֹמוֹת שֶׁל כִּנּוּס מַיִם יֵשׁ בָּהֶן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ:
מֵי גֵבִים. חֲפִירָה שֶׁבַּקַּרְקַע הַמְכֻנָּסִין בָּהּ מַיִם שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִין, וְהֵן פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה שֶׁהוּא שִׁעוּר מִקְוֶה:
גֵּבִים. לְשׁוֹן מַיִם מִגֶּבֶא (ישעיה ל):
שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר טָמֵא. אִם שָׁתָה מֵאוֹתָן הַמַּיִם טָמֵא תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שָׁתָה מֵהֶן הַטָּהוֹר, נִטְמָא הַטָּהוֹר, לְפִי שֶׁנָּפְלָה טִפָּה מִפִּיו שֶׁל טָמֵא לְתוֹךְ הַגֶּבֶא, וְשֶׁמָּא שָׁתָה אוֹתָהּ הַטָּהוֹר וְנִטְמָא, דְּהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִים פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. וְהוּא מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ בַיּוֹם כִּדְאִיתָא פֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ פוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה רְבִיעִית, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּאָה הַטִּפָּה הַטְּמֵאָה בְפִיו, טִמְּאָה כָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּפִיו. וְאוֹתָהּ טִפָּה לֹא סָלְקָא לַהּ הַשָּׁקָה בַגֶּבֶא, דְּמַיְרֵי כְשֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה כִּדְקָתָנֵי בְסֵיפָא. וְעַל יְדֵי נְגִיעַת הַטָּמֵא אֵין מֵי הַגֶּבֶא מִטַּמְּאִים עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ. וְהָכִי אִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא:
מִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר. מִן הַמַּיִם שֶׁבַּגֶּבֶא לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה בוֹ הַטָּמֵא, דְּחָיְשִׁינַן לְאוֹתָהּ טִפָּה כְּדִפְרִישִׁית, נִטְמָא הַכְּלִי, שֶׁהַכֵּלִים מִטַּמְּאִין בִּנְגִיעַת מַשְׁקִין טְמֵאִין:
אִם הֵדִיחַ. אֶת הַכִּכָּר, טָמֵא, וְאִם לָאו טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מֵי גְבָאִין עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ, הִלְכָּךְ אִם לֹא הֵדִיחַ טָהוֹר, וַאֲפִלּוּ כְשֶׁהִגְבִּיהַּ הַכִּכָּר לֹא הֻחְשְׁבוּ מַיִם שֶׁבּוֹ לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַטִּפָּה, שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַטִּפָּה בַמַּיִם הַטְּהוֹרִים. אֲבָל כְּשֶׁהֵדִיחַ, הֻחְשְׁבוּ וְהֻכְשְׁרוּ מַיִם שֶׁבְּיָדָיו לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַטִּפָּה וְלֹא נִתְבַּטְּלָה בָהֶן אֶלָּא אַדְּרַבָּה נִטְמְאוּ וְטִמְּאוּ אֶת הַכִּכָּר: