אור ברסלב

ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק א

משנה א

שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת. מְקוֹמוֹת שֶׁל כִּנּוּס מַיִם יֵשׁ בָּהֶן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ:

מֵי גֵבִים. חֲפִירָה שֶׁבַּקַּרְקַע הַמְכֻנָּסִין בָּהּ מַיִם שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִין, וְהֵן פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה שֶׁהוּא שִׁעוּר מִקְוֶה:

גֵּבִים. לְשׁוֹן מַיִם מִגֶּבֶא (ישעיה ל):

שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר טָמֵא. אִם שָׁתָה מֵאוֹתָן הַמַּיִם טָמֵא תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שָׁתָה מֵהֶן הַטָּהוֹר, נִטְמָא הַטָּהוֹר, לְפִי שֶׁנָּפְלָה טִפָּה מִפִּיו שֶׁל טָמֵא לְתוֹךְ הַגֶּבֶא, וְשֶׁמָּא שָׁתָה אוֹתָהּ הַטָּהוֹר וְנִטְמָא, דְּהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִים פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. וְהוּא מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ בַיּוֹם כִּדְאִיתָא פֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת. וְאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ פוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה רְבִיעִית, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּאָה הַטִּפָּה הַטְּמֵאָה בְפִיו, טִמְּאָה כָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּפִיו. וְאוֹתָהּ טִפָּה לֹא סָלְקָא לַהּ הַשָּׁקָה בַגֶּבֶא, דְּמַיְרֵי כְשֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה כִּדְקָתָנֵי בְסֵיפָא. וְעַל יְדֵי נְגִיעַת הַטָּמֵא אֵין מֵי הַגֶּבֶא מִטַּמְּאִים עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ. וְהָכִי אִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא:

מִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר. מִן הַמַּיִם שֶׁבַּגֶּבֶא לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה בוֹ הַטָּמֵא, דְּחָיְשִׁינַן לְאוֹתָהּ טִפָּה כְּדִפְרִישִׁית, נִטְמָא הַכְּלִי, שֶׁהַכֵּלִים מִטַּמְּאִין בִּנְגִיעַת מַשְׁקִין טְמֵאִין:

אִם הֵדִיחַ. אֶת הַכִּכָּר, טָמֵא, וְאִם לָאו טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מֵי גְבָאִין עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ, הִלְכָּךְ אִם לֹא הֵדִיחַ טָהוֹר, וַאֲפִלּוּ כְשֶׁהִגְבִּיהַּ הַכִּכָּר לֹא הֻחְשְׁבוּ מַיִם שֶׁבּוֹ לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַטִּפָּה, שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַטִּפָּה בַמַּיִם הַטְּהוֹרִים. אֲבָל כְּשֶׁהֵדִיחַ, הֻחְשְׁבוּ וְהֻכְשְׁרוּ מַיִם שֶׁבְּיָדָיו לְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַטִּפָּה וְלֹא נִתְבַּטְּלָה בָהֶן אֶלָּא אַדְּרַבָּה נִטְמְאוּ וְטִמְּאוּ אֶת הַכִּכָּר:

משנה ב

מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא. לְעֵיל אַשְׁמְעִינַן כְּשֶׁהַטֻּמְאָה בָאָה לַמַּיִם מֵחֲמַת אָדָם טָמֵא, וְהָכָא אַשְׁמְעִינַן כְּשֶׁהַטֻּמְאָה בָאָה מֵחֲמַת כְּלִי [טָמֵא]:

משנה ג

נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים. הָכָא אַשְׁמְעִינַן שֶׁמֵּי גְבָאִים הַלָּלוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַל יְדֵי מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁנָּפְלוּ בָהֶן:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בֵּין שֶׁהֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֵּין אַטֻּמְאָה שֶׁבָּאָה מֵחֲמַת אָדָם, בֵּין מֵחֲמַת כְּלִי, בֵּין מֵחֲמַת מַשְׁקִין, בְּכֻלְּהוּ סְבִירָא לֵיהּ בֵּין הֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ טָמֵא הַכִּכָּר. וְטַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁטִּפַּת הַמַּיִם טְמֵאִים שֶׁנָּפְלוּ מִפִּי הַטָּמֵא אוֹ מִן הַכְּלִי אוֹ מִן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין, לְבַסּוֹף כְּשֶׁנָּפְלוּ כָל הַמַּיִם נִשְׁתַּיְּרָה הַטִּפָּה הַהִיא עַל הַכִּכָּר וְטִמְּאַתּוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ד

אוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַטָּמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר טָהוֹר. שֶׁאֵין מֵי גְבָאִים עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּתָּלְשׁוּ, כְּדַאֲמַרַן לְעֵיל:

אֶחָד מֵי גְבָאִים מֵי בוֹרוֹת מֵי שִׁיחִין. כֻּלְּהוּ שָׁוִין לְכָל הַדִּינִים דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין עַד הַמַּעֲלָה הַשֵּׁנִית. בּוֹרוֹת, הֵן עֲשׂוּיִין עֲגֻלִּין. שִׁיחִין, אֲרֻכִּין וּקְצָרִים. מְעָרוֹת, מְרֻבָּעוֹת וּמְכֻסּוֹת בְּקֵרוּי אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶן פֶּה:

מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁפָּסְקוּ. גְּשָׁמִים הַיּוֹרְדִים עַל הֶהָרִים וּמִתְמַצִּין הַמַּיִם וּמְבַעְבְּעִין מִן הֶהָרִים לְאַחַר שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וּפָסְקוּ הֶהָרִים מִזְּחִילָתָן, אוֹתָן הַמַּיִם הַנִּשְׁאָרִים הֵן כְּמֵי גְבָאִים, וְאִם שָׁתָה מֵהֶן אָדָם טָמֵא אוֹ מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא אוֹ נָפְלוּ בָהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין, אֵין הַטִּפָּה הַטְּמֵאָה מִתְבַּטֶּלֶת בָּהֶן. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָסְקוּ הֶהָרִים מִזְּחִילָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֵין נֶחְשָׁבִין כְּמֵי גְבָאִים, וּמֵי הַגְּשָׁמִים הַנִּזְחָלִין אַחַר כָּךְ מִן הֶהָרִים מְבַטְּלִים הַטִּפָּה הַטְּמֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים לֹא בִטְּלוּהָ. וְהָכִי תְנַן בְּפֶרֶק ב'‏ דְּמַכְשִׁירִין (משנה ג), מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם מֵי גְשָׁמִים, אִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכוֹת, אֲבָל קָדְמוּ מֵי גְשָׁמִים, אֲפִלּוּ כָל שֶׁהוּא, מֵי שְׁפִיכוֹת טָמֵא:

הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ טְמֵאִים. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא שָׁתָה [מֵהֶן] טָמֵא אוֹ מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא:

עַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב בְּנֵי אָדָם. הַשַּׁיָּרוֹת הַהוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. דְּאָז טְמֵאִים, שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶן אָדָם טָמֵא אוֹ מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא:

משנה ה

מֵאֵימָתַי טָהֳרָתָן. שֶׁל קְרוֹבִים וּרְחוֹקִין:

מִשֶּׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ. מִשֶּׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים וְיִרְבּוּ מֵי הַגְּשָׁמִים עַל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בָהֶם כְּבָר קֹדֶם שֶׁשָּׁתָה [מֵהֶם] הַטָּמֵא אוֹ שֶׁמִּלֵּא מֵהֶם בִּכְלִי טָמֵא, וְגַם שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹטְפִין וְיַעַבְרוּ עַל שְׂפַת הַגֶּבֶא וְיֵצְאוּ לַחוּץ. וְשִׁעוּר הַשְּׁטִיפָה, כָּל שֶׁהוּא:

רַבּוּ. לֹא כְבֵית שַׁמַּאי דְּבָעוּ תַרְוַיְהוּ שֶׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרַבּוּ מֵי גְשָׁמִים שֶׁבָּאוּ אַחַר כָּךְ עַל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בָהֶן בִּשְׁעַת טֻמְאָתָן, נִטְהֲרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטְפוּ וְיָצְאוּ לַחוּץ:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁטְפוּ. מֵי גְשָׁמִים עַל גְּדוֹתָיו שֶׁל גֶּבֶא וְיָצְאוּ לַחוּץ, נִטְהַר הַגֶּבֶא:

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רַבּוּ. מֵי הַגְּשָׁמִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵי כֵן עַל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בַגֶּבֶא בִשְׁעַת טֻמְאָתָן:

כְּשֵׁרִים לַחַלָּה. מֵי גְבָאִים הַלָּלוּ דִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, כְּשֵׁרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לַחַלָּה, לָלוּשׁ וּלְבַשֵּׁל בָּהֶן חַלָּה:

וְלִטֹּל מֵהֶן לַיָּדָיִם. לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם:

משנה ו

מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסְקוּ. הֶהָרִים מִזְּחִילָתָן וַעֲדַיִן הֵן מְבַצְבְּצִין מֵימֵי הַגְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן, אֵלּוּ מְבַטְּלִים הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה הַטְּמֵאָה שֶׁהָיְתָה בַגֶּבֶא. לְפִיכָךְ שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָסְקוּ, טָהוֹר, דְּמַיִם טְמֵאִים שֶׁנָּפְלוּ שָׁם, נִטְהֲרוּ. וְזוֹ הִיא הַמַּעֲלָה, דְּהָנֵי דִלְעֵיל לֹא עָלְתָה טְבִילָה לַמַּיִם הַטְּמֵאִים, וְאִלּוּ הָכָא עָלְתָה. אֲבָל אֵין כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת אָדָם וְכֵלִים וְיָדַיִם:

משנה ז

טוֹבְלִין. בְּנֵי אָדָם כָּל גּוּפוֹ:

וּמַטְבִּילִין. הַכֵּלִים, וְהַיָּדַיִם לְמִידִי דְבָעֵי טְבִילַת יָדַיִם וְלֹא סַגִּי בִנְטִילָה, כְּגוֹן לַקֹּדֶשׁ:

מַעְיָן. שֶׁמֵּימָיו נוֹבְעִים, וְהַמַּיִם הַנּוֹבְעִים מְעַטִּים מִן הַמַּיִם שְׁאוּבִין שֶׁשָּׁפְכוּ בְתוֹכוֹ:

שָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן. וְלֹא בְזוֹחֲלִין. דְּקַיְמָא לָן מַעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין וּמִקְוֶה מְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וְהַאי מִשּׁוּם מַיִם שְׁאוּבִים מְרֻבִּים שֶׁבּוֹ שָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן וְלֹא בְזוֹחֲלִין:

וְלַמַּעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא. וְלֹא בָעֵי אַרְבָּעִים סְאָה כְּמִקְוֶה, דְּאֵין מִקְוֶה מְטַהֵר בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְהַאי מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא כְמַעְיָן:

משנה ח

מַיִם מֻכִּין. מַיִם נוֹבְעִים שֶׁהֵן מְלוּחִים אוֹ חַמִּים:

שֶׁהֵן מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין. וְאִלּוּ מַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מֻעָטִים דִּלְעֵיל אֵינוֹ מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא בְאַשְׁבֹּרֶן:

מַיִם חַיִּים. נוֹבְעִים שֶׁאֵינָן מֻכִּין:

שֶׁהֵן טְבִילָה לַזָּבִים. דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים:

וְהַזָּיָה לַמְצֹרָעִים. דִּכְתִיב בְּהוּ (שם יד) אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים:

וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת. דִּכְתִיב בְּהוּ (במדבר יט) מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה מקואות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה