ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
שׁוֹתִין עַל הַגַּת. וּכְגוֹן שֶׁהִכְנִיס שָׁם רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, דְּלֵיכָּא לְמִגְזָר שֶׁמָּא יָבִיא הַכְּלִי אֵלָיו וְיִשְׁתֶּה חוּץ לַגַּת, דְּחוּץ לַגַּת הֲוֵי קֶבַע וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת:
בֵּין עַל הַחַמִּין. בֵּין שֶׁמָּזַג הַיַּיִן בְּחַמִּין, בֵּין שֶׁמְּזָגוֹ בְצוֹנֵן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק מְחַיֵּב. דְּגָזַר שֶׁמָּא יוֹצִיא מִן הַיַּיִן חוּץ לַגַּת:
עַל הַחַמִּין חַיָּב. שֶׁהוּא קוֹבֵעַ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר הַמּוֹתָר, שֶׁיְּקַלְקֵל הַיַּיִן שֶׁבַּגַּת, אֲבָל מָזַג בְּצוֹנֵן פָּטוּר, שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר הַמּוֹתָר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: