ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שֶׁל חָצֵר הַחַיָּבֶת. וְהֶעֱלָה הַפֵּרוֹת לַגָּג דֶּרֶךְ חָצֵר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא טָבְלֵי, הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁהִכְנִיסָן לֶחָצֵר הָיָה בְדַעְתּוֹ לְהַעֲלוֹתָן וּלְאָכְלָן בַּגָּג. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁיֵּשׁ בַּגָּג אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל אִם אֵין בַּגָּג אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, בָּטֵל לְגַבֵּי חָצֵר:
בֵּית שַׁעַר. אֵצֶל פֶּתַח הֶחָצֵר:
אַכְסַדְרָה. מֻקֶּפֶת מִשָּׁלֹשׁ מְחִצּוֹת וּמְקוּרָה לְמַעְלָה:
מִרְפֶּסֶת. מָקוֹם לִפְנֵי הָעֲלִיּוֹת, וְיוֹצְאִים מִן הָעֲלִיּוֹת לַמִּרְפֶּסֶת, וּמִן הַמִּרְפֶּסֶת יוֹרְדִים בְּסֻלָּם לֶחָצֵר: