ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
אֵיזוֹ הִיא חָצֵר שֶׁחַיֶּבֶת בַּמַּעֲשֵׂר. שֶׁקּוֹבַעַת לַמַּעֲשֵׂר כְּמוֹ בַיִת:
חָצֵר צוֹרִית. שֶׁכֵּן בְּצוֹר הָיוּ מוֹשִׁיבִין שׁוֹמֵר בְּפֶתַח הֶחָצֵר:
כָּל שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד נוֹעֵל. כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בֶּחָצֵר שְׁנֵי בָתִּים לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם, וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶן פּוֹתֵחַ פֶּתַח הֶחָצֵר בָּא הַשֵּׁנִי וְנוֹעֵל, וּכְשֶׁאֶחָד נוֹעֵל הַשֵּׁנִי מוֹחֶה בְיָדוֹ וּפוֹתֵחַ, נִמְצֵאת חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת:
וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ פְּטוּרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּתוֹכָהּ:
וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה. כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לַפְּנִימִית דְּרִיסַת הָרֶגֶל עָלֶיהָ אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. וְקַיְמָא לָן הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כֻלָּן לְהַחְמִיר: