ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
וַאֲפִלּוּ בְצַד שְׂדֵה קְצִיעוֹת. דְּמוֹכְחָא מִלְּתָא דְּמֵהַךְ שָׂדֶה נָפוּל, אֲפִלּוּ הָכִי מֻתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל, דְּמִסְּתָמָא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶן:
וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשֵׂר. כְּדִין הֶפְקֵר:
וּבְזֵיתִים וּבְחָרוּבִים חַיָּבִין. לְפִי שֶׁאֵין הַבְּעָלִים מִתְיָאֲשִׁים מֵהֶן, שֶׁמַּרְאִיתוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁמֵּאִילָן זֶה נָפַל. אֲבָל תְּאֵנָה עִם נְפִילָתָהּ נִמְאֶסֶת וְלֹא יָדוּעַ מֵאֵיזֶה אִילָן הִיא:
אִם דָּרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם. אִם רוֹב אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר דָּרְסוּ כְּבָר הַגְּרוֹגָרוֹת שֶׁלָּהֶן בִּשְׂדוֹתֵיהֶן, אִית לָן לְמֵימַר זוֹ מִן הַדְּרוּסוֹת הֵן וּכְבָר נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, וְחַיָּב לְעַשֵּׂר:
פִּלְחֵי דְבֵלָה. אַחַר שֶׁנִּדְרְסוּ בָעִגּוּל מְחַלְּקִים הָעִגּוּל לְכַמָּה פְּלָחִין, וְיֵשׁ בְּפֶלַח הַרְבֵּה דְבֵלוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָזוֹ:
עַד שֶׁלֹּא כְנָסָן לְרֹאשׁ הַגַּג. לַעֲשׂוֹת מֵהֶן עֲרֵמָה, שֶׁהוּא גָרְנָן שֶׁל חָרוּבִין לַמַּעֲשֵׂר כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא:
מוֹרִיד מֵהֶן לִבְהֵמָה. אֲבָל הוּא לֹא יֹאכַל, שֶׁאֵין אוֹכְלִים עַל הַמֻּקְצֶה אֶלָּא בִמְקוֹמָן, כְּלוֹמַר הַפֵּרוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִין אוֹתָם לְיַבֵּשׁ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין אוֹכְלִים מֵהֶן אֶלָּא בִמְקוֹמָן, דְּשֶׁלֹּא בִמְקוֹמָן אֵינוֹ נִכָּר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. וּמִיהוּ כְּשֶׁמַּאֲכִיל מֵהֶן לַבְּהֵמָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָן, מִתּוֹךְ שֶׁאֵין הֶחָרוּבִין מַאֲכַל בְּהֵמָה, מֵידַע יְדִיעַ דְּלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְלֹא יָבְשׁוּ כָּל צָרְכָּן:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר. לַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹטְחָן שָׁם לְיַבֵּשׁ, וְכָל הֵיכָא דְּמוֹתָרוֹ חוֹזֵר לֹא טָבֵיל: