ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
בִּלְבָסִים. מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים הָרָעִים:
בִּבְנוֹת שֶׁבַע. מִין שֶׁל תְּאֵנִים לְבָנִים וְטוֹבִים:
לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. דִּכְתִיב (דברים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵין בַּכֶּרֶם אֶלָּא עֲנָבִים, מִכָּאן שֶׁאִם הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים:
אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ. פּוֹעֵל רַשַּׁאי לִהְיוֹת מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה בָּרָעוֹת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל מִן הַיָּפוֹת מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לֶאֱכֹל בָּרָעוֹת:
זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בְּשֶׁלְּךָ:
זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלִּי הַשְּׁטוּחוֹת לְיַבֵּשׁ אוֹ הַחֲתוּכוֹת בַּמִּקְצוֹעוֹת וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ:
זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים הַלַּחִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ, בְּכָל אֵלּוּ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ לַמַּעַשְׂרוֹת:
הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל חַיָּב, לִקְצוֹת פָּטוּר. דְּאֵין מִקָּח קוֹבֵעַ בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, הִלְכָּךְ קְצִיעוֹת הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין הַמִּקָּח קוֹבֵעַ בָּהֶן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: