ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
לִקְצוֹת בִּתְאֵנִים. לַעֲשׂוֹת קְצִיעוֹת. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשָׁטְחָן לְיַבֵּשׁ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְחָתְכָן בְּמִקְצוֹעוֹת שֶׁרְגִילִים לַחְתּוֹךְ בָּהֶם הַתְּאֵנִים:
וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְנַאי זֶה, דִּבְלָאו הָכִי אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה דִּכְתִיב (דברים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים וְגוֹ', וּבְפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הִלְכָּךְ לֹא הֲוֵי כְּמִקָּח וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר:
עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנִי. אֲכִילַת בְּנוֹ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ:
וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה. שֶׁגָּמַר כְּבָר פְּעֻלָּתוֹ, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה, וּבָא לֶאֱכֹל מִכֹּחַ הַתְּנַאי, וַהֲוֵי כְּמִקָּח:
הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה פָּטוּר. וּבְפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים [בָּבָא מְצִיעָא דַּף פז] מְפָרֵשׁ אֵלּוּ אוֹכְלִים מִן הַתּוֹרָה, הָעוֹשֶׂה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ: