ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
וּבַיָּרָק הַקִּשּׁוּאִים וְהָאֲבַטִּיחִים. הָכִי קָאָמַר אַרְבָּעָה מִינִים הַלָּלוּ בַּיָּרָק, שֶׁהֵן הַקִּשּׁוּאִין וְהָאֲבַטִּיחִים וְהַדְּלוּעִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, וּבְפֵרוֹת הָאִילָן הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים, חַיָּבִים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, לְפִי שֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן אֹכֶל, וְהֵן נֶאֱכָלִים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִין בְּקָטְנָן. דִּסְבִירָא לֵיהּ שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים קְטַנִּים, וְלֹא הֲוֵי תְּחִלָּתָן אֹכֶל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
שְׁקֵדִים הַמָּרִים. נֶאֱכָלִים בְּקָטְנָן וְאֵין נֶאֱכָלִים בְּגָדְלָן. וּשְׁקֵדִים מְתוּקִים אִיפְּכָא: