ברטנורא על משנה מעשרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
מִשֶּׁיִּנָּקְדוּ. מִשֶּׁיִּהְיֶה בָהֶם נְקוּדוֹת שְׁחוֹרוֹת. כִּי בִגְמַר בִּשּׁוּלָם הֵם מַתְחִילִים לְהַשְׁחִיר:
וְכָל הַשְּׁחוֹרִים. כְּגוֹן עִנְבֵי הֲדַס וְעִנְבֵי סְנֶה:
אֲגָסִים. בַּעֲרָבִי אג"ס, וּבְלַעַ"ז פירא"ש:
קְרֻסְטוֹמֵלִין. תַּפּוּחִים קְטַנִּים הַדּוֹמִים לַעֲפָצִים שֶׁקּוֹרִין מִילִין:
פָּרִישִׁין. קונדוניי"ש בְּלַעַ"ז, וּבַעֲרָבִי ספרג"ל:
עֻזְרָדִין. בַּעֲרָבִי זערו"ד, וּבְלַעַ"ז סורב"ש:
מִשֶּׁיַּקְרִיחוּ. פֵּרוֹת הַלָּלוּ בְּקָטְנָן מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת דַּקּוֹת כְּמִין נוֹצָה, וּכְשֶׁיַּתְחִילוּ לְהִתְבַּשֵּׁל נִקְרָחִים מְעַט מְעַט, וּבִגְמַר בִּשּׁוּלָם נוֹפֵל הַכֹּל:
הַתִּלְתָּן מִשֶּׁיְּצַמֵּחַ. מִשֶּׁהָיָה נִגְמַר בְּבִשּׁוּלוֹ עַד שֶׁאִם הָיוּ זוֹרְעִים אוֹתוֹ הָיָה צוֹמֵחַ. וְסִימָן לֵידַע מָתַי הִגִּיעַ לְשִׁעוּר זֶה, נוֹתֵן אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְכָל פְּרֵדָה שֶׁשּׁוֹקַעַת רֻבָּהּ בַּמַּיִם בְּיָדוּעַ שֶׁאִם יִזְרְעֶנָּה תַּצְמִיחַ. וְדָרְשִׁינַן לַהּ מִדִּכְתִיב (דברים יד) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ, דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִיחַ:
מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ שְׁלִישׁ. שֶׁנִּתְגַּדְּלוּ שְׁלִישׁ מִמַּה שֶּׁעֲתִידִין לְהִתְגַּדֵּל. אִי נַמִּי כְּשֶׁבָּא לְעָצְרָן וּלְסָחֲטָן מוֹצִיא מֵהֶן עַכְשָׁיו שְׁלִישׁ מִמַּה שֶּׁמּוֹצִיא כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יָפֶה: