ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח וְכוּ'. דִּכְתִיב (דברים יד) מִקְּצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שם לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, מַה לְּהַלָּן רֶגֶל אַף כָּאן רֶגֶל. אִי מַה לְּהַלָּן חַג הַסֻּכּוֹת אַף כָּאן חַג הַסֻּכּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם כו) כִּי תְכַלֶּה לְעַשֵּׂר, רֶגֶל שֶׁכָּל מַעַשְׂרוֹת כָּלִין בּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה פֶּסַח, שֶׁאֵין פֵּרוֹת שֶׁל שָׁנָה שְׁלִישִׁית נִגְמָרִים לִהְיוֹת נִלְקָטִים כֻּלָּן עַד שֶׁיָּבֹא פֶסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית, וְכֵן שֶׁל שָׁנָה שִׁשִּׁית עַד שֶׁיָּבֹא פֶסַח שֶׁל שָׁנָה שְׁבִיעִית:
תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַבְּעָלִים. לַכֹּהֲנִים, שֶׁהַתְּרוּמָה שֶׁלָּהֶם:
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִבְעָלָיו. לַלְּוִיִּם:
וּמַעֲשַׂר עָנִי לִבְעָלָיו. לָעֲנִיִּים:
מִתְבַּעֲרִים בְּכָל מָקוֹם. צָרִיךְ לְבַעֲרָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם:
הַבִּכּוּרִים נִתָּנִים לַכֹּהֲנִים כַּתְּרוּמָה. וְאֵין צָרִיךְ לְבַעֲרָם מִן הָעוֹלָם, מִשּׁוּם דִּתְרוּמָה [קָרִינְהוּ] רַחֲמָנָא, דְּאָמַר מַר וּתְרוּמַת יָדֶךָ אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים דִּכְתִיב בְּהוּ (דברים כו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַתַּבְשִׁיל. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁעַת הַבִּעוּר:
הֲרֵי הוּא כִּמְבֹעָר. כֵּיוָן דְּאֵין מַמָּשָׁן נִכָּר: