ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
וּבַשְּׁבִיעִית. שֶׁאֵין שְׂכַר שְׁמִירָה וְלֹא עֲבוֹדַת קַרְקַע, פּוֹדֵהוּ בְשָׁוְיוֹ:
אִם הָיָה הַכֹּל מֻפְקָר. אִם הִפְקִירוּ הַבְּעָלִים נֶטַע רְבָעִי שֶׁלָּהֶם, אֵין הַזּוֹכֶה בוֹ מְנַכֶּה אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה, וּמַעֲלֶה הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם אוֹ פוֹדֶה וּמַעֲלֶה הַדָּמִים. וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּמֵהֶפְקֵרָא קָא זָכֵי אֵין דִּין רְבָעִי נוֹהֵג בּוֹ. וּבַשְּׁבִיעִית אֵינוֹ מְנַכֶּה שְׂכַר לְקִיטָה, שֶׁכָּל אָדָם מְלַקֵּט לְעַצְמוֹ:
מוֹסִיף עָלָיו חֹמֶשׁ. סְתָם מַתְנִיתִין כְּבֵית הִלֵּל דְּיַלְפֵי קֹדֶשׁ קֹדֶשׁ מִמַּעֲשֵׂר:
וּבֵין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. כְּשֶׁהוּא סְמָדַר, דְּאִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר בִּשּׁוּלוֹ הָא סָבְרֵי בֵית הִלֵּל דְּמָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא כְּמַעֲשֵׂר וְאֵין יְכוֹלִים לִתֵּן אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה: