ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
כֶּרֶם רְבָעִי. יֵשׁ לוֹ דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְאָכְלָן שָׁם, הֵם אוֹ פִדְיוֹנָם, וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁמַּהֲלַךְ יוֹם [אֶחָד] כָּל סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יַעֲלוּ הַפֵּרוֹת [עַצְמָם] לִירוּשָׁלַיִם, כְּדֵי לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁיֹּאכַל כָּל אָדָם נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ יִתְמַלֵּא הַשּׁוּק שְׁאָר פֵּרוֹת:
שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. אֲפִלּוּ כֶּרֶם הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה:
שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ. אִם יִתְמַעֲטוּ הַפֵּרוֹת:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַתְּנַאי. לֹא לְפִי שֶׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת כְּדַאֲמַרְתְּ, אֶלָּא מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם בְּיַד הָאוֹיְבִים וְלֹא הָיוּ חוֹשְׁשִׁין לְעַטֵּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת: