ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
כֶּרֶם רְבָעִי מְצַיְּנִין אוֹתוֹ. בּוֹנִים אֶצְלוֹ צִיּוּן וְסִימָן, שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁהוּא כֶּרֶם רְבָעִי וְטָעוּן פִּדְיוֹן:
בְּקוֹזְזוֹת. גַּבְשׁוּשִׁית וְרִגְבֵי אֲדָמָה. סִימָנָא כַּאֲדָמָה, מָה אֲדָמָה דְּאִיכָּא הֲנָאָה מִנָּהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה פֵרוֹת, אַף הַאי נַמִּי כִּי מִפְרְקֵי שָׁרֵי לְאִתְהֲנוֹיֵי מִנֵּיהּ:
וְשֶׁל עָרְלָה בְּחַרְסִית. בַּאֲדָמָה שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ כְּלֵי חֶרֶס. סִימָנָא כְּחַרְסִית זוֹ דְּלֵית בָּהּ הֲנָאָה דִּכְשֶׁזּוֹרְעִים בָּהּ אֵינָהּ מוֹצִיאָה כְדֵי נְפִילָה, אַף זוֹ אֵין בָּהּ הֲנָאָה:
וְשֶׁל קְבָרוֹת. שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם כֹּהֵן וְנָזִיר:
בְּסִיד. סִימָנָא שֶׁהַסִּיד לָבָן כָּעֲצָמוֹת:
וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. מְמַחֶה אֶת הַסִּיד בְּמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּן יוֹתֵר, וְשׁוֹפֵךְ עַל הַקֶּבֶר:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. דְּעָבְדֵי הֶכֵּרָא לְכֶרֶם רְבָעִי וְלָעָרְלָה:
בַּשְּׁבִיעִית. שֶׁהַכֹּל הֶפְקֵר וְנוֹטְלִים בְּהֶתֵּר. אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ שֶׁבָּאִים לִגְזֹל, הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָׁע וְיָמוּת וְיִקְּחוּם לֶאֱכֹל בְּאִסּוּר:
וְהַצְּנוּעִים. הַמְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם, כְּשֶׁהָיָה לָהֶם כֶּרֶם רְבָעִי בַּשְּׁבִיעִית הָיוּ מַנִּיחִין הַמָּעוֹת קֹדֶם לְקִיטָה, וְאוֹמְרִים כָּל הַנִּלְקָט לִכְשֶׁיִּהְיֶה נִלְקַט יְהֵא מְחֻלָּל עַל זֶה: