ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
הָיָה עוֹמֵד בַּגֹּרֶן. וְרוֹצֶה לְהַעֲרִים וְלִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חֹמֶשׁ:
וְאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת. כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיִּפְדֶּה בָּהֶן הַמַּעֲשֵׂר בְּלֹא חֹמֶשׁ:
הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה. וְדַוְקָא שֶׁנָּתַן אוֹתָם לוֹ בְּטִבְלָן קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כִּדְפָרְשִׁינַן לְעֵיל: