ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הַמּוֹלִיךְ. דַּוְקָא עָבַר וְהוֹלִיךְ, דִּלְכַתְּחִלָּה אָסוּר לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא פּוֹדֵהוּ בִמְקוֹמוֹ אוֹ מַעֲלֵהוּ לִירוּשָׁלַיִם:
כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ. כְּשַׁעַר הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בִשְׁעַת פִּדְיוֹן, בֵּין לְקֻלָּא בֵּין לְחֻמְרָא:
הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי. מַה שֶׁשָּׁוִין בָּעִיר יוֹתֵר, הָרֶוַח שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמַה שֶּׁהוֹצִיא לַהֲבִיאָן מִן הַשָּׂדֶה לָעִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ: