ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מָעוֹת. שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מֵהֶם דְּבָרִים שֶׁל חֻלִּין שֶׁלֹּא לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה:
וְלַחֲבֵרוֹ פֵרוֹת. שֶׁל חֻלִּין, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה שֶׁיִּתְחַלְּלוּ מָעוֹת מַעֲשֵׂר חֲבֵרוֹ עַל פֵּרוֹתָיו:
אוֹכֵל פֵּרוֹתָיו בְּטָהֳרָה. שֶׁחָלָה קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר עַל הַפֵּרוֹת, וְצָרִיךְ לְאָכְלָן בְּטָהֳרָה:
וְלֹא יֹאמַר כֵּן לְעַם הָאָרֶץ. שֶׁהוּא חָשׁוּד לֶאֱכֹל פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר בְּטֻמְאָה:
אֶלָּא בִדְמַאי. כְּגוֹן אִם הָיוּ אוֹתָן מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי, אָז מֻתָּר לוֹמַר כֵּן אֲפִלּוּ לְעַם הָאָרֶץ, דְּשֶׁמָּא הַמָּעוֹת אֵינָן מַעֲשֵׂר: