ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט בַּאֲכִילָתוֹ. דִּתְרוּמָה אֲסוּרָה לִטְבוּל יוֹם וּלְזָרִים:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. דְּסָבַר מֻתָּר לְהָבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל:
מָה אִם הֵקֵל בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים. שֶׁקּוֹנִים שְׁלָמִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּמַעֵט בַּאֲכִילָתוֹ, שֶׁיְּכוֹלִין לָבֹא לִידֵי פִגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, לֹא נָקֵל בַּתְּרוּמָה לִקְנוֹתָהּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין בָּהּ דִּין פִּגּוּל וְנוֹתָר וְלֹא דִין טָמֵא, שֶׁלֹּא כָל הַדְּבָרִים הַמְטַמְּאִין אֶת הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַתְּרוּמָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: