ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. דְּגָמְרִינַן גְּאֻלָּה גְּאֻלָּה מֵחֲרָמִים, נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר (ויקרא כז) לֹא יִגָּאֵל, וְנֶאֱמַר בַּחֲרָמִים (שם) לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל, מַה לְּהַלָּן מְכִירָה עִמּוֹ, אַף כָּאן מְכִירָה עִמּוֹ:
תָּמִים חַי. וְהוּא הַדִּין נַמִּי שָׁחוּט, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִגָּאֵל, אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָמִים וְלֹא בַעַל מוּם. אֶלָּא תָּמִים, חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ קְרֵבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַבָּשָׂר אוֹכְלִין אוֹתוֹ הַבְּעָלִים בִּירוּשָׁלַיִם. וּבַעַל מוּם, אוֹכְלִים אוֹתוֹ הַבְּעָלִים בְּכָל מָקוֹם. וְאַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא גַּבֵּי בְּכוֹר מוֹכְרִים אוֹתוֹ תָּמִים חַי, תָּנֵי נַמִּי רֵישָׁא תָּמִים חַי:
וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. דַּהֲוֵי כְּמֶכֶר:
הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. מִשּׁוּם דְּבִבְכוֹר כְּתִיב (במדבר יח) לֹא תִפְדֶּה, אֲבָל נִמְכָּר הוּא:
וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. דְּמָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן הוּא וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ:
אֲסִימוֹן. מַטְבֵּעַ שֶׁאֵין עָלָיו צוּרָה, וְאֵין מְחַלְּלִין עָלָיו מַעֲשֵׂר שֵׁנִי דִּכְתִיב (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ, כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה:
וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא. דִּכְתִיב (שם) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, פְּרָט לְכֶסֶף שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה:
וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ. כְּגוֹן שֶׁנָּפַל כִּיסוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל מָעוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׂכֹּר מִי שֶׁשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְהוֹצִיאוֹ: